12 שנות מאסר בפועל - בעניינה של תושבת רהט שהורשעה ב-3 עבירות רצח ילדיה, ניסיון לרצח ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות

השופטים ח.סלוטקי וא.חזק:

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן. הודאת הנאשמת ניתנה במסגרת הסדר טיעון.

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמת שלוש עבירות רצח- עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); עבירה אחת של ניסיון לרצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק; עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 334+ סעיף 335(א)(1) לחוק+(ב)(2) לחוק.

2. על פי הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן ותורשע במיוחס לה.

לעניין העונש, הסכימו הצדדים כי בעניינה של הנאשמת מתקיימות הנסיבות המנויות בסעיף 300א(א)(2) לחוק המאפשרות לבית המשפט לגזור על הנאשמת עונש שאינו מאסר עולם.

כן הוסכם כי המאשימה תטען לעונש ראוי של 18 שנות מאסר בפועל מיום המעצר וכן מאסר על תנאי, על פי שיקול דעת בית בית המשפט. ההגנה חופשית בטיעוניה לעונש.

בין היתר, הוסכם גם כי הצדדים יהיו רשאים להסתמך בטיעוניהם לעונש על ראיות שהוגשו לבית המשפט במהלך שמיעת הראיות בתיק זה במהלך בירור האשמה.

3. עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודתה והורשעה הנאשמת הן כדלקמן:

הנאשמת היא אימם של הקטינים ע.א. יליד 2005, מ. ילידת 2007, ש.ילידת 2010 וד. יליד 2012.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגוררה הנאשמת, יחד עם בעלה וילדיהם בעיר רהט.

בלילה שבין 18.9.12 ל- 19.9.12 הנאשמת דמיינה קול שגרם לה לחשוב שהיא חייבת לרצוח את ילדיה על מנת להצילם מגורל אכזר של אונס והתעללות קשה, ועקב כך החליטה הנאשמת לרצוח את ארבעת ילדיה. המעשים שיפורטו להלן בוצעו על ידי הנאשמת תוך כדי קבלת הוראות מהקול הדמיוני אותו שמעה.

ביום 19.9.12, בשעות הבוקר יצא בעלה של הנאשם מביתו לעבודתו והנאשמת ביקשה מגיסתה- ב., שתודיע לרכב ההסעות שמסיע את בתה ש.למשפחתון כי היא לא תגיע היום. הנאשמת נשארה לבד בביתה עם ארבעת ילדיה שישנו במיטותיהם.

בשלב כלשהו, ניגשה הנאשמת למטבח והוציאה מהמגירה סכין בעל להב מרובע גדול המשמש לשחיטת כבשים (להלן: הגרזן"). הנאשמת לקחה מרצפת והניחה אותה ליד המזרן שעליו ישנה בתה מ. בסלון.

הנאשמת ניגשה למיטה בה ישןע.כשהוא שוכב על בטנו, הנאשמת הרימה מעט את ראשו ונישקה אותו.ע.התעורר ושאל את הנאשמת מה היא רוצה. הנאשמת אחזה בידה בגרזן והכתה עם הגרזן בצווארו של ע..ע.החל לצעוק והתחנן על חייו והנאשמת כיסתה את פניו בכרית על מנת להשתיקו.

ע. קם ואמר לנאשמת שהוא יתקלח וילך לבית הספר והנאשמת אמרה לו שהיא לא רוצה שילך לבית הספר, אלא לגן עדן ושהיא לא רוצה שישאר "בעולם המלוכלך הזה". הנאשמת המשיכה להכות פעם אחר פעם עם הגרזן בצווארו ובגופו של ע., בכוונה לגרום למותו, תוך שע. צועק, עד שנפל ארצה כשהוא מדמם דם רב ולאחר זמן מה מת.

הנאשמת השאירה אתע.מת בחדרו, הלכה לסלון כשהיא אוחזת את הגרזן בידה, התיישבה על כיסא ונותרה לשבת זמן מה. לאחר מכן קמה וניגשה לביתה מ. שישנה בסלון, העירה אותה משנתה והורתה לה לשים את ראשה על שקית ניילון שהביאה. מ. ביקשה מהנאשמת לתת לה אוכל והניחה את ראשה על השקית. הנאשמת הכתה עם הגרזן בצווארה של מ. פעם אחר פעם , בכוונה לגרום למותה, עד שראתה שמ. מתה ושמה עליה שמיכה.