איסור פרסום
תיק זה דן בעבירות מין אותן ביצע הנאשם במתלונן, אליבא דכתב האישום. על מנת להגן על עניניו של המתלונן, נאסר בזאת פרסום שמו וכל פרט אחר שעלול להביא לזיהויו.
לבד ממיגבלות אלה, מותר גזר הדין בפרסום.
השופט דוד רוזן
:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: שתי עבירות לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 ועבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע בתקופה שלפני 1.9.07, נכנס הנאשם לישראל ללא אישור כניסה ושהיה בישראל, על פי החוק.
ביום 2.9.07 בשעה 03:30 לערך, הגיע המתלונן, א.ב., קטין יליד 7.1.1990 לתחנה המרכזית בתל אביב. בשעה 05:00 לערך, פנה הנאשם למתלונן, וביקש הימנו לערוך עימו סיור במקום. המתלונן סירב, והנאשם איים עליו כי עליו להישאר עימו, אחרת יחתוך את פניו. הנאשם הוביל את המתלונן תוך שהוא אוחז בידו לסימטה ברחוב שומרון, והורה לו להיצמד לקיר שהיה במקום.
בהמשך, התקרב הנאשם למתלונן, שהיה שעון על הקיר, הורה לו להוריד את מכנסיו, דחף את גופו כלפי מטה, תפס את ראשו והחדיר את איבר מינו לפיו למשך מספר דקות, חרף בכיו של המתלונן.
הנאשם המשיך במעשיו, וניסה להחדיר לשונו לפיו של המתלונן. הנאשם הוריד את מכנסיו ותחתוניו של המתלונן, והכניס את איבר מינו של המתלונן לפיו למשך מספר דקות. בהמשך, החדיר הנאשם אצבעותיו לתוך פי הטבעת של המתלונן, והחל לחכך את איבר מינו באיבר מינו של המתלונן.
אחר כך, סובב הנאשם את גופו של המתלונן, ומשזה בכה ואמר לנאשם שאינו רוצה בכך, איים עליו הנאשם כי יחתוך את פניו. הנאשם כופף את גוף המתלונן, חיכך את איבר מינו בפי הטבעת של המתלונן בתנועות קצובות מספר פעמים, תוך שהוא מנסה להחדיר ללא הצלחה את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן. הכל, חרף טענות המתלונן בפני הנאשם על כך שחש בכאבים, וחרף בכיו וצעקותיו של המתלונן. בהמשך לכך, פלט הנאשם זרעו על גב המתלונן.
על פי פרט האישום השני ביום 26.10.07 בסביבות השעה 17:25 במהלך סיור שגרתי של המשטרה, נתבקש הנאשם על ידי השוטרים למסור את פרטיו. הנאשם הציג בכזב בפני השוטרים זהות בדויה, וציין כי שכח את תעודת הזהות במקום עבודתו. בשלב מאוחר יותר בהגיעו לתחנת המשטרה נתגלה, כי הינו דרוש לחקירה ושוהה בארץ שלא כדין.
הנאשם הופנה על ידינו לעריכת חוות דעת אודות מסוכנותו. מחוות דעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות מיום 19.6.08, עולה כי הנאשם הינו בעל רמת מסוכנות מינית בינונית עד גבוהה. הקרימינולוג הקליני, מר גדי רוזנברג, ציין בחוות דעתו, כי הנאשם מכור לאלכוהול, בעל זהות מינית דיפוזית בעל דחף מיני מוגבר. העובדה שאין בסביבתו גורם היכול לשמש לו מפקח - מעלה את רמת מסוכנותו המינית. כמו כן, המשך השימוש באלכוהול עלול להובילו להמשך תוקפנותו הכללית והמינית.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 7.7.08, מעלה כי הנאשם הציג עצמו בפני קצינת המבחן למבוגרים, הגב' אטי קמחי, כבעל דחף מיני מוגבר. התרשמות קצינת המבחן הינה, כי הנאשם נוטל אחריות לחלק מהמעשים המיוחסים לו, ומצמצם מעורבתו בעבירה, עד כדי הטלת אחריות על המתלונן. הנאשם נעדר אמפתיה לקורבן ומתקשה להבין את חומרת פגיעתו. הנאשם צורך אלכוהול כאמצעי להתמודדות עם תחושותיו הקשות. קצינת המבחן המליצה, על ענישה מציבת גבולות בדמות מאסר בשילוב מאסר על תנאי. זאת, לאור העובדה, שהערכת המסוכנות בעניינו של הנאשם, העלתה כי הנאשם בעל רמת מסוכנות בינונית - גבוהה, וקיים חשש להישנות מעשיו באורח חייו התלוש והבעייתי.
על פי תסקיר קורבן מיום 2.7.08 שהוכן על ידי המפקחת המחוזית לנפגעי עבירות מין, הגב' רחל מרום, המתלונן שהינו נער כבן 18 וחצי, ממשפחה חרדית, מקיים, כיום, אורח חיים מסורתי-חילוני. להערכת המפקחת המחוזית, המתלונן משתמש כיום באופן מסיבי במנגנוני הגנה של ניתוק רגשי, הדחקות והכחשות, אשר יעילים בשלב זה של חייו, ונותנים מענה לצורך ולכמיהה שלו להרגיש בסדר עם עצמו ולא לפחד מהתפרקות. עם זאת, לטווח הארוך קיימת סבירות וסכנה של הצפות ורגרסיות, עד כדי חוסר תפקוד, זאת, בהעדר טיפול בטראומה. המתלונן חש כי האירוע הטראומתי ערער את בטחונו האישי בצורה קשה מאוד ובפרט פגע בתחושת הזהות הגברית שלו. המתלונן חווה שבר באמונו באנשים, סובל ממחשבות רדיפה ועסוק בשאלות חיים מהותיות וקיומיות. המתלונן חווה עצמו כמי שהזקין בטרם עת וחש כמי שנעוריו נגזלו הימנו באחת. המתלונן חי עם תחושות קשות של זעם, מרבה לחשוב על הפוגע ועל רגשות נקם כלפיו, תחושות המהולות בפחדים מפניו.
פרקליטו המלומד של הנאשם, עו"ד קינן, השכיל בטיעוניו להדגיש כל אשר צריך היה לטובתו.
הודאת הנאשם עומדת לזכותו.
הודאה זו מלמדת על נטילת אחריות. הודאה זו, גם משניתנה לאחר שהמתלונן העיד בבית המשפט, חסכה זמן שיפוטי יקר. הודאתו של הנאשם לפנינו הינה גורם ששקלנו לטובתו בבואנו לגזור עונשו.
הנאשם סובל מקשיים בסביבתו ובחברתו, נתון שגרם לנידויו ובהמשך לכניסתו לארץ שלא כדין, פעם אחר פעם. שירות המבחן ציין, כי הנאשם הינו אדם בעל תחושה עצמית קורבנית, ערך עצמי נמוך, תלוש ונעדר גורמי תמיכה ושייכות.
דברים אלה, אותם היטיב הסניגור להבליט, נשקלו על ידינו.
הנאשם, תושב הרשות הפלסטינאית, הורשע בבתי משפט בשנים האחרונות כדלהלן: