גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
4057-06-13
25/03/2014
|
בפני השופט:
דן סעדון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
תומר זוהר עו"ד שפר
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גרימת מוות תוך נהיגה רשלנית, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 וסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה.
העובדות
על פי הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן כדלקמן:
1. ביום 29.3.13 עובר לשעה 1:12 נהג אליה צנעני ז"ל ( להלן:המנוח) ברכב פרטי בנתיבי איילון מצפון לדרום והתקרב למחלף צומת חולון. הכביש הינו כביש מהיר, חד סטרי ובכיוון נסיעת המנוח היו 3 נתיבי נסיעה תוך קיום עיקול קל לימין.
2. בשעה 1:12 או סמוך לכך, בהגיעו לגשר הממוקם מעל מחלף חולון עצר המנוח את רכבו בשול הדרך השמאלי, משמאל לקו השול שרוחבו 3.3 מ', וזאת עקב תקר בגלגל קדמי ימני ברכבו (להלן: הגלגל). המנוח לבד אפוד זוהר, יצא מן הרכב ושהה משמאל אליו ומשמאל לקו השול השמאלי וזאת
מבלי שהציב משולש אזהרה 100 מ' לפני רכבו.
3. בשעה 1:17 נטל המנוח מפתח גלגלים, התקרב לגלגל והתכופף סמוך אליו במטרה להחליף את הגלגל. כל אותה עת שהה המנוח
בתוך השול השמאלי.
4. באותה עת נהג הנאשם ברכבו והגיע לגשר בנסיעה במסלול השמאלי ביותר מבין 3 המסלולים. הנאשם "
סטה
ללא סיבה עם הרכב לכיוון השול השמאלי ופגע בעוצמה עם חזית הרכב בחלקו האחורי שמאלי ובדופן צד שמאל של רכבו של המנוח ומיד לאחר מכן פגע במנוח באמצעות חזית צד שמאל של הרכב (להלן: התאונה)" ( סעיף 7 לכתב האישום המתוקן; הדגשה לא במקור). כתוצאה מן התאונה הועף המנוח אל השול השמאלי וקיר ההפרדה ונפגע בין היתר בראשו ובגפיו. הוא הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ובמצב קריטי ונפטר מפצעיו ביום 2.4.13.
5. אין חולק כי עובר לתאונה היו תנאי ראות ומזג אוויר טובים. תאורת רחוב פעלה והאירה היטב את הכביש. הכביש היה יבש ותקין ולנאשם היה שדה ראיה פתוח לפנים של מעל 200 מ' לצורך הבחנה ברכבו של המנוח.
הסדר הטיעון
6. בין הצדדים נחתם הסכם להסדר טיעון במסגרתו סוכם, בין היתר, כי "
הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן המהווה חלק בלתי נפרד מהסדר זה ויורשע"; כי "
הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם ישמעו הטיעונים לעונש". עוד סוכם כי במסגרת ראיות התביעה לעונש יוצג סרטון המציג את קרות התאונה ותגישו לבימ"ש - וכך היה. סוכם גם כי בטיעוניה לעונש תטען המאשימה כי מעשיו של הנאשם מהווים רשלנות חמורה. ראוי לציין כי במסגרת ההסכם ציינה המאשימה כי תתנגד לשליחתו של הנאשם לקבלת חוות דעת על הממונה על עבודות שירות אולם בהוראת בית המשפט נבחנה גם כשירות הנאשם לאפשרות לרצות עונש מאסר בעבודות שירות תוך שהובהר כי אין במשלוח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה משום נקיטת עמדה מצד בימ"ש ביחס לעונש הראוי.
עיקר טיעוני המאשימה לעונש
7. מטעם משפחתו של המנוח העיד אביו, מר מרדכי צנעני. בעדות מצמררת ומרגשת שרטט אבי המנוח קווים לדמותו של המנוח. הוא סיפר על דמותו החיובית, אוהבת האדם של המנוח, על אהבתו למשפחתו, למדינה אותה שירת ועל השבר הגדול שפקד את המשפחה בעקבות לכתו בטרם עת.
8. המאשימה טוענת כי רשלנותו של הנאשם היא ברף הגבוה. היא באה לידי ביטוי בין היתר בדרכים הבאות:
ראשית, הנאשם סטה עם רכבו ברשלנות וללא סיבה נראית לעין תוך שהוא חוצה את קו ההפרדה הרצוף ופוגע ברכב המנוח ובמנוח עצמו.
שנית, הנאשם לא בלם את רכבו מבעוד מועד ואף לא האט את מהירות נסיעתו. נסיבות המקרה - נסיעה בכביש מהיר בשעת לילה והעובדה שכל שנדרש על מנת להימנע מן התאונה ותוצאותיה הקשות הוא אך מעבר לנתיב הנסיעה הימני - מביאות אף הן למסקנה כי עסקינן ברשלנות ברף הגבוה. המאשימה טוענת כי אין לייחס למנוח רשלנות תורמת עקב אי הצבת משולש אזהרה שכן גם אילו היה המנוח מציב משולש כזה, לא הייתה לכך כל נפקות בנסיבות העניין. עוד נטען כי העובדה שהמנוח לבש אפוד זוהר ורכבו היה מואר היטב בתאורת הרחוב גורמים לרכב המנוח לבלוט יותר מכל משולש אזהרה.
9. היותו של הנאשם אדם מן היישוב והחוויה הקשה שהותירה בה אותותיה כעולה מתסקיר שירות המבחן וכעולה מדברי הנאשם עצמו בדברו האחרון לעונש, אין בהם כדי להעלות או להוריד שכן ערך קדושת החיים והצורך בהרתעה גוברים על נסיבות אישיות - קשות ככל שיהיו - ומחייבים נקיטת קו עונשי מחמיר. עברו התעבורתי של הנאשם אף הוא עומד לו לרועץ לשיטת המאשימה. המאשימה טוענת כי מתחם העונש ההולם נוכח מכלול הנסיבות נע בין 24-36 חודשי מאסר בפועל, פסילה מנהיגה למשך 15-25 שנים ופיצוי למשפחת המנוח הנע בין סכומים של 20,000 ש"ח - 30,000 ש"ח
עיקר טיעוני ההגנה לעונש
10. במסגרת טיעוני ההגנה לעונש העיד חברו של הנאשם שסיפר בין היתר על קורותיו של הנאשם בעקבות התאונה. העידה גם סבתו של הנאשם שהרחיבה את הדיבור על האירוע בהקשר לאסונות אחרים, קשים, שפקדו את משפחתו של הנאשם. ואחרון העיד הנאשם שהרחיב את הדיבור לגבי מצבו הנפשי לאחר התאונה ועל צערו העמוק על האובדן שגרם.
11. לבקשת ההגנה נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן לעונש. שירות המבחן מציין בתסקיר אותו הגיש כי הנאשם מחזיק במערכת ערכים נורמטיבית ומתפקד באופן תקין בכל תחומי חייו. התאונה נשוא ענייננו נחוויתה על ידו באופן מורכב ועוצמתי. שירות המבחן מעריך כי נוכח מצבו הרגשי ומאפיני אישיותו יתקשה הנאשם להתמודד עם עונש מאסר בפועל וכי קיימת חשיבות לשילובו בקבוצה טיפולית לצד הענישה על מנת לסייע לו בעיבוד התאונה והשלכותיה. שירות המבחן בא, לאור האמור, בהמלצה להטיל על הנאשם עונש מאסר אותו יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות ולצידו צו מבחן למשך שנה על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית.
12. טענה עיקרית בטיעוני ההגנה לעונש היא כי רף הרשלנות במקרה זה אינו גבוה וכי מדובר ב"רשלנות רגעית" אשר פסיקה ענפה שהגישה ההגנה לעיוני קבעה כי העונש ההולם בגין רשלנות ברף זה - ואך ביחס למקרי רשלנות חמורים יותר או שתוצאתם קשה יותר - היא מאסר בעבודות שירות. מתחם העונש ההולם נע לשיטת ההגנה בין 6 חודשי מאסר לבין 12 או 14 חודשי מאסר בפועל (ע"פ (חי) 41013-04-13
מיכל כרמון נ' מ"י ( לא פורסם)). נוכח הודיה מהירה ונטילת אחריות מצד הנאשם כמו גם העובדה שעברו התעבורתי אינו מכביד, ראוי לגזור את דינו בקצה הנמוך של מתחם העונש ההולם בנסיבות.
13. בהתייחס לפסיקה שהציגה המאשימה טוענת ההגנה כי המקרים שנדונו באותם פסקי דין מצביעים על רשלנות ברף חומרה גבוה לאין שיעור מזה שהודגם במקרה זה על ידי הנאשם ולכן לא ניתן ללמוד גזירה שווה מאותם פסקי דין למקרה שלפני.