לשכת ההוצאה לפועל
|
00-00000-00-0
01/01/0001
|
בפני הרשמת:
גולדשטיין-לירן עמית
|
- נגד - |
החייב:
אלמוני
|
המשיבה:
פלונית
|
החלטה |
החייב אינו מיוצג והכונס מציג [בלא תצהיר] מכתבו של החייב המאשר פסיקת שכ"ט ת' 4 מחושב מגביית פיגורים, בסך 2,535 ש"ח. חרף הסכמת החייב והעובדה כי סך השכ"ט המבוקש אינו גבוה - 'דין פרוטה כדין מאה'. דומני שעלי לבחון את הסוגיה מבחינה משפטית גם אם ניתנת הסכמת החייב מהנסיבות לעיל. הכונס מבקש פסיקת שכר טרחת כונס עבור גביית חוב פיגורים/חלק מהחוב לסילוק לאחר שחלפו למעלה מ-90 יום מעת מינויו.
החקיקה הנוגעת בדבר:
- חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 [להלן: "החוק"]: 1.1 ס' 81ב1 [ב] [4] [א] קובע כדלקמן: "בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן – [1] לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל [להלן – התוספות]; [2] לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;". 1.1.2 החוב שבפיגור מוגדר בס' 81ב1[ה] [שם] כ: "כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה , למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם. 1.1.3 מלוא חוב ההלוואה מוגדר [שם] : "סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ורבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה".
- תקנות ההוצאה לפועל [שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים] תשס"ב -2002 [להלן: "התקנות"]: 2.1 ת' 2 -שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-1,881 1,917 שקלים חדשים ולא יעלה על 12,541 12,780 שקלים חדשים. 2.2 ת' 3 : פרע החייב את החוב שבפיגור והתוספות כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(1) או (2) לחוק או פרע את מלוא חוב ההלוואה, לאחר שמונה כונס נכסים וקודם שחלפו 90 ימים מיום המינוי, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום החוב שבפיגור, כשהוא מחושב ליום הפירעון, או מסכום החוב שנפרע בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם הוא לא יעלה על 12,541 12,780 שקלים חדשים;
היה כונס הנכסים עורך הדין כאמור בתקנה 2, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה לפי תקנה זו נוסף על שכר הטרחה לפי תקנה 2. 2.3 ת'4: [שכר כונס נכסים טרם נמכרה הדירה ובחלוף 90 ימים ממועד מינוי הכונס] קובעת: פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה ) , לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן: 1)) לגבי 447,307 השקלים החדשים הראשונים – 4.8 % (2) לגבי 639,009 שקלים חדשים נוספים - 5.4% (3) לגבי כל שקל חדש נוסף - 8%. 2.4 ת' 5: [א] נמכרה הדירה בידי כונס הנכסים, יהיה כונס הנכסים זכאי לשכר הכולל את שכר הטרחה הקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה בלבד כמפורט להלן: [1] לגבי 447,307 השקלים החדשים הראשונים - 4.8% (2) לגבי 639,009 שקלים חדשים נוספים – 7% 3}] לגבי כל שקל חדש נוסף - 8% . 2.5 תקנה 6 [עריכת הסדר] קובעת כי: נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר.
- הסוגיות העולות:
מה משמעות העובדה כי בתקנה 4 לעיל אין התייחסות לאפשרות בה הוסדר חוב הפיגורים או למעלה הימנו [אך לא סילוק מלא] לאחר חלוף 90 הימים ממועד מינוי כונס. האם מדובר בחסר [לאקונה] או שמא בהסדר שלילי? מה סמכות רשם הוצאה לפועל בעניין זה? האם התקנות מאיינות את סמכות שיקול הדעת של הרשם?
- סמכות רשם:
ראשית יש לקבוע באם הסמכות להכריע בעניין דנן מסורה לרשם ההוצאה לפועל. ס' 59 [א] לחוק קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו. יש הסבורים כי משהותקנו התקנות שהן בבחינת דין מיוחד - אין עוד תחולה לסעיף זה. אחרים סבורים כי הסעיף חולש גם על התקנות במובן הרחב, כך שהכלל הוא קביעת שכר הטרחה בהתאם לתקנה הרלבנטית בתקנות, ועם זאת, במקרים מתאימים - שמורה לרשם הזכות ושיקול הדעת להתערב. ראה למשל רע"צ [ת"א] 34286-02-13 ש.ובר-כונס נכסים למימוש נכס נ. יצחק מהדורי ואח', [ נבו 2.9.13 ]. יש הסבורים כי הפתרון לסמכות רשם מצוי בהוראת ת' 126א. לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 הקובעת כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת... ליתן הוראות... ובדבר כל עניין אחר, ככל שייראה לו צודק. מכוח תקנה זו מוקנית סמכות התערבות לרשם , אם כי עליו לעשות כן במסורה. ראה למשל: רע"צ [כ"ס] 56070913 יחיאל שוטלנד נ. דלתא קפיטל גרופ בע"מ, בר"ע [מחוזי ת"א] 2999/05 גולדבלט נ. בנק אוצר החייל בע"מ , נבו 4.2.07 [להלן: "פרשת גולדבלט"].רע"א [ת"א] 7287/06 שלמה ובר-כונס נכסים למכירת הדירה נ. יעקב יונה [להלן: "פרשת יונה"]. לטעמי פסיקת שכר טרחת כונס נכסים נמסרה לרשם ההוצאה לפועל ומשכך כל עניין העולה בסוגיה זו מסור לסמכות הרשם, כפוף למתואר לעיל.
- תקנה 3: לוח הזמנים קצר ותחום [90 ימים מעת מינוי כונס נכסים, להלן: "90 הימים"], שיעור השכ"ט [המכפיל] עומד על 10% עד תקרה. המוכפל נקבע לפי הנמוך מבין חוב הפיגורים או יתרת ההלוואה לסילוק.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת