- בתפקידו ככונס נכסים נ' סיקסיק ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע פסק-דין מיום 9/1/12 (להלן: "פסק-הדין"), וזאת עד

להכרעה בערעור שהוגש עליו לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 17/1/12.

במסגרת פסק-הדין, נקבע כי ניתן למכור את בית מגורי הנתבעים נשוא התביעה (להלן: "הדירה")

-במסגרת כינוס נכסי הנתבע 1, על דרך של פירוק השיתוף בדירה, כ"נכס פנוי".

בחנתי את הבקשה, התגובה לה ואת התשובה לתגובה.

מבלי לקבוע עמדה באשר לסיכויי הערעור, שעל פניהם לא אוכל לאמר שהינם גבוהים

וזאת באשר עיקר טענות המשיב בהקשר זה מקובלות עלי, בסופו של יום הגעתי למסקנה

שיש להעתר לבקשה, בנסיבותיו המיוחדות של הענין.

הלכה היא, שכאשר מדובר בבית מגורים- יטה בית המשפט להעתר לבקשה לעיכוב הליכי פינוי,

אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד. ביסוד הלכה זו נעוץ החשש שמא אי מתן

הסעד המבוקש יביא לפינוי המבקשים מביתם וזה ימכר לצד שלישי, כך שאף אם המבקשים

יזכו לבסוף בערעור, לא ניתן יהיה עוד להשיב את המצב לקדמותו.

מאידך- לא אוכל להתעלם מן האמור בסעיפים 16-18 לתגובת המשיב, ומיתר טענות המשיב-

שלטעמי יש בהן ממש.

בנסיבות אלו- אני סבורה שראוי להתנות את עיכוב הביצוע של פסק הדין בהפקדת ערובות.

בקביעת שיעורן והיקפן- השתדלתי לאזן בין הצורך להבטיח את זכויות ונזקי המשיב, ככל שיוברר ויקבע שיש כאלה בגין הערעור ויפסקו לטובתו, ובין הידוע בדבר מצבם הכלכלי של המבקשים.

אשר על כן- אני מורה כי הליכי הפינוי של המבקשים מן הדירה נשוא התביעה ופסק- הדין

יעוכבו עד למתן החלטה אחרת על ידי רשות שיפוטית, וזאת- בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו

בקופת בית המשפט, עד ליום בשעה 13:0014/2/12, את הערבויות כדלקמן: