השופט א' רובינשטיין:
רקע
א. ערעור שמהותו נטועה במשפט הציבורי, אך הוא לובש אדרת של משפט אזרחי; ערעור על החלטתו (ובמהות פסק דינו) של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עמית) בה"פ 190/08 מיום 3.10.08, בעניין סכסוך בין מתמודדים בטירת הכרמל בקשר לייצוג תנועת הליכוד בבחירות המוניציפליות שם. המערער, חבר הליכוד שהסיר מועמדותו בבחירות המקדימות (פריימריס) בליכוד והקים סיעה מקומית עצמאית, מבקש - בין השאר - לזכות, וזאת בברכת הליכוד, בנתח ממימון המפלגות השייך לליכוד; הליכוד - המשיבים 5-2 - תומך במערער; המשיב 1, שזכה בבחירות המקדימות בהן הסיר המערער את מועמדותו, מתנגד לכך. המחלוקת, שיריעתה הרחבה כללה נושאים שונים, מצטמצמת כיום, לפחות על פניה ולשיטת המערער, ל"כופתאות" של מימון הבחירות על פי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993. זאת - להבדיל מקביעות בית המשפט קמא בענייני "הגדה", עצם ייצוגו של הליכוד, שעליהן אין המערער חולק עתה בפנינו. למצער על פני השטח במימון עסקינן, ובכך תינתן הכרעתנו, אף כי מאחורי זאת רוחש מאבק עמוק יותר.
ב. לרקע הדברים יתוארו בתמצית תולדות הסכסוך, כפי שהעלן על הכתב בית המשפט קמא, אשר נדרש לנושא במספר דיונים. שני הניצים (מונח זה משמש כאן אך במשמעות של היריבות בתיק) הם חברי הליכוד וחברי מועצת העיר טירת הכרמל. שניהם הציעו מועמדותם לראשות העיר. ועדת ההיגוי הנקובה בסעיף 143כו לחוקת הליכוד (שהיא תקנונה בהתאם לסעיף 14 לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992) החליטה שלא ייערכו בחירות מקדימות, וכי המערער יהא מועמד הליכוד לראשות העיר, וזאת מכוח סקרים, שעל פיהם נהנה המערער מתמיכה גדולה יותר.
ג. כמותנו כשופט קמא, נביא את נוסח סעיף 143כו, שהוא סעיף מרכזי לענייננו, גם אם - כפי שיפורט להלן - סבור המערער כי איננו מצויים עוד ב"מגרש" חוקת הליכוד אלא אך ורק בחצרי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות).
ד. והרי לשון הסעיף:
"
ועדת היגוי עליונה
143כו. (א) לפני בחירות לכלל הרשויות המקומיות, ימנה יו"ר התנועה, באישור מרכז הליכוד, ועדת היגוי עליונה בת שלושה חברים שתהיה אחראית למערכת הבחירות לכלל הרשויות המקומיות.
(ב) ועדת ההיגוי העליונה רשאית בנסיבות מיוחדות,לקבוע כי הליכוד יתמוך בבחירת המועמד שתקבע הועדה, או ברשימה שתקבע הועדה, ימנע מהצגת מועמד מטעמו, והיא מוסמכת לקבוע מועמד בעצמה או בעקבות הליכים אחרים כפי שהורתה.
(ג) ועדת ההיגוי תשמע את עניינם של הנוגעים בדבר ובכלל זה את עניינם של אלה העלולים להיפגע מהחלטותיה. הועדה תאפשר לפונים האמורים, להביא בפניה את עניינם בדרך שתקבע, בלא שתפגע יעילות עבודתה. בכלל זה, רשאית הועדה לקבוע כי הדברים יובאו בפניה, או בפני מי שתמנה לשם כך בע"פ או בכתב, פנים אל פנים או בדרך אחרת, באורח ישיר או באמצעות נציג וכל כיוצא באלה".
ה. כפי שתיאר בית המשפט קמא, השיג המשיב 1 על החלטת ועדת ההיגוי בפני בית הדין של הליכוד, בראשות השופט (בדימוס) אביגדור משאלי, ובית הדין נענה לו ופסק ביום 6.8.08 כי יש לקיים בחירות מקדימות. משנעו הטחנות בליכוד לעניין יישום פסיקתו של בית הדין לאט, הוגשה ב-21.8.08 המרצת פתיחה לבית המשפט קמא שעניינה הוראה לליכוד לקיים את הבחירות. הליכוד פנה לבית הדין לדיון נוסף בהחלטתו, ועל פי עקרון ההתערבות המצומצמת בהופעות טריבונלים פנימיים, הותלה הדיון בבית המשפט המחוזי (בהחלטה מיום 26.8.08) עד לדיון הנוסף בבית הדין של הליכוד; בדיון זה בהרכב מורחב (1.9.08) נותרה החלטת בית הדין מיום 6.8.08 על כנה. על פי נימוקיה של אותה החלטה, שנמסרו ביום 26.8.08, משנחוצות (סעיף 143כו(ב) הנזכר) "נסיבות מיוחדות", אין סקרי דעת קהל יכולים להוות נסיבות כאלה בהיותם "משתנים חדשות לבקרים" - ויש איפוא לקיים בחירות מקדימות. סוף דבר, אלה אכן קויימו; המערער, שיכול היה להתמודד - גם לפי החלטת בית הדין - הסיר מועמדותו לפני הבחירות המקדימות, והוכרזה איפוא מועמדות המשיב 1 מטעם הליכוד לראשות העיר.
ו. עתה, כפי שתיאר בית המשפט קמא, החלו הליכים הקשורים לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 וחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), וראשיתם ב"הליך הזדהות" בתחילת ספטמבר 2008, לפי סעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), לשם הודעה מטעם חברי מועצה על סיעותיהם ופרטיהן. דרכי המערער והמשיב 1 נפרדו - המערער הזדהה בשם סיעת "טירת הכרמל 1" והמשיב 1 - בשם "הליכוד - מח"ל". ועדת ההיגוי של הליכוד הכירה - כך נמסר וכפי שיבורר דבר זה אינו פשוט להלמו עובדתית ומשפטית - בסיעת המשיב 1 כסיעת בת של הליכוד; אך בא כוח הליכוד בכנסת הודיע לשר הפנים, כך נמסר, כי הליכוד הוא סיעת אם גם לסיעת המערער, כך שרשימת המועמדים של המערער תוגש בחתימת בא כוח הסיעה בכנסת. בפועל, כפי שקבע בית הדין, אישר הליכוד כי הוקצה על-ידיו מימון לסיעת המערער.
פסק הדין קמא
ז. בית המשפט שיוה לנגד עיניו את הגישה המרוסנת הננקטת בהתערבות בהכרעותיהם של טריבונלים פנימיים במפלגות, ואת אמות המידה לביקורת השיפוטית - עמידה בתקנון המפלגה ובעקרונות הצדק הטבעי, תום לב, סבירות ותקנת הציבור. על כן גם איפשר בית המשפט מיצוי ההליכים בבית הדין של הליכוד. אך פעלו של המערער, ושל הליכוד בעקבותיו, לדברי בית הדין, "עומד בסתירה לחוקת הליכוד, וכל כולו נחזה כהתחכמות שנועדה לעקוף את החלטות בית הדין של הליכוד". זאת, בחינת "שתי סיעות לליכוד - זו שלנו זו גם כן", זו שזכתה בבחירות המוקדמות וזו שועדת ההיגוי חפצה ביקרה. ואם כן, כנאמר, "מה יתרון לו למועמד שזכה בפריימריס בכל עמלו שעמל וטרח תחת השמש, על פני מתמודד אחר שועדת ההיגוי חפצה ביקרו?"; כך, לשיטת בית המשפט, נעקף ונעשה פלסתר הן רצון חברי הליכוד הבוחרים והן רצון בית הדין.
ח. בית המשפט נדרש ללשון חוקת הליכוד, וציין כי אין בה הוראה המסמיכה את ועדת ההיגוי לתמוך במועמד נוסף על מי שכבר נבחר בבחירות המקדימות; אין לשיטתו לאקונה אלא הסדר ממצה; יש לפרש על דרך הצמצום את סמכותה של ועדת ההיגוי בסעיף 143כו, ואין להלום כי "נסיבות מיוחדות" שלא נתקבלו על דעת בית הדין, יתקיימו לצורך הסדר חיצוני; לשיטת השופט קמא, אם נבחר מועמד בבחירות מקדימות, אין להציג מועמד אחר מטעם המפלגה; וגם לא ניתנה זכות טיעון למשיב 1 בקשר לכך. הדברים מסתייעים, כנאמר, אף בהוראות אחרות של חוקת הליכוד הסמוכות לסעיף 143כו, שהוא "מולדת" ועדת ההיגוי.
ט. נאמר עוד, כי הסתמכות על סעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), המאפשר יותר מסיעת בת אחת - אינה תקפה, שכן אף אם מתיר זאת המחוקק, חוקת הליכוד לא עיצבה אפשרות לכך.
י. סוף דבר, לשיטת בית המשפט אין לקבל ריקונן של החלטות בית הדין של הליכוד מתוכנן, בחינת - בלשוני - שמאל מקרבת וימין דוחה. על כן נאסר על הליכוד לתמוך במערער וליתן לו תקציב, והוא צווה להעביר תקציב למימון לרשימת הליכוד.
הערעור
י"א. בערעור נטען, כי פסק דינו של בית הדין של הליכוד מולא עם הכרזת המשיב 1 כמועמד הליכוד; כי לא היה מקום לפנות לבית המשפט קמא לסעדים שאינם בפסק הדין של בית הדין של הליכוד, והיתה איפוא חריגה מסמכות; שסקרי דעת קהל מהוים "נסיבה מיוחדת" לעניין הכרעת ועדת ההיגוי של הליכוד (צורפו סקרים); וכן כי סמכויות ועדת ההיגוי באשר למועמדות מטעם הליכוד הודעו מראש.