פסק-דין בתיק תמ"ש 48120-08

בפני תביעת אשה למזונות משקמים ולחילופין פיצוי חד פעמי, בגין הפסקת יחסי ידועים בצבור (תמ"ש 48120/08) ותביעה להפרת הבטחת נישואין (תמ"ש 48122/08).

רקע  עובדתי

1.         התובעת והנתבע הכירו בספטמבר 2004, כאשר התובעת רווקה בת 43 והנתבע גרוש בן 46 ולו בת מנישואיו הקודמים.

2.         באוקטובר 2004 התובעת עברה להתגורר עם הנתבע ב ************* 2005 עברו יחד להתגורר בדירה ששכר ב*******.

3.         באפריל 2005 הציע הנתבע נישואין לתובעת והתובעת נתנה הסכמתה להינשא לו. הצדדים נרשמו לנישואין ברבנות בתל אביב (נספח א' לתצהיר התובעת). הצדדים החלו בהכנות לחתונה והלכו לראות גני אירועים; נערכה ארוחת ערב משפחתית חגיגית לכבוד העומדים להינשא והנתבע הזמין את התובעת ואת אימו לארוחה חגיגית במסעדה.

4.         סמוך להצעת הנישואין, הודיע הנתבע לתובעת, כי הוא רוצה שייחתם הסכם ממון טרם הנישואין. התובעת הביעה הסכמה עקרונית; אולם, לאחר שקיבלה את טיוטת ההסכם, סירבה לחתום וכשראתה, כי הנתבע עומד על דעתו, עזבה את הדירה המשותפת.

5.         בספטמבר 2005 שכרה התובעת דירה למגוריה ונאלצה לרכוש רהיטים.

6.         למרות הפרידה, הקשר בין הצדדים נמשך. הנתבע הביע צער על מה שהיה, תאר בפני התובעת את אהבתו אליה, שיתף אותה במצבו הבריאותי והמחלה הקשה ממנה סובל. התובעת נענתה לחיזוריו.

7.         בדצמבר 2005 חזרו הצדדים לחיות יחד בדירה ששכר הנתבע.

8.         בתקופה זו פעלו הצדדים להבאת ילד לעולם; התייעצו עם פרופ' עאזם, מומחה לפריון, ועמותת "מזל" לבדיקת האפשרות לאמץ ילד.

9.         תקופת המגורים המשותפים נמשכה עד יוני 2007, עת עזבה התובעת את הבית; לטענתה, בשל התנהגותו המעליבה והבוטה כלפיה.

10.        באוגוסט 2007 שוב נענתה התובעת לחיזוריו של הנתבע ושבה להתגורר עמו. כתנאי להמשך החיים   המשותפים, דרשה התובעת, כי יפנו לייעוץ זוגי והצדדים החלו בתהליך של ייעוץ כאמור.

11.        בדצמבר 2007 הגיש הנתבע תלונה במשטרה נגד התובעת בטענה כי נהגה בו באלימות. התובעת הורחקה בהסכמה לתקופה של שבועיים. בתקופת ההרחקה, שלח הנתבע לתובעת מכתב בו הצהיר על אהבתו אליה ועל אי התנגדותו לשובה לבית למרות צו ההרחקה (נספח ג' לכתב התביעה). לאחר שבועיים, קבלה התובעת את התנצלויותיו של הנתבע ושבה להתגורר עמו.

12.        בינואר 2008 הנתבע שוב הציע נישואין לתובעת ורכש עבורה יהלום בבורסה ליהלומים ברמת גן. באותו יום נערכה ארוחת ערב במסעדת **********, אליה הוזמנו חברים ומשפחה. את ההכנות לחתונה בקש הנתבע לדחות עד לאחר ניתוח, שהיה אמור לעבור בצרפת ביולי 2008.

13.        ביום 25.5.08 הגיש הנתבע בקשה לצו הגנה כנגד התובעת. הבקשה נדחתה. הנתבע התנצל בפני התובעת ובקש ממנה שתיסע איתו לניתוח בצרפת.

14.        ביוני 2008 העביר הנתבע לתובעת טיוטת הסכם ממון. בשל הניתוח שהיה הנתבע צריך        לעבור, הסכם הממון לא הגיע לידי חתימה.

15.        ביולי 2008 נסעו הצדדים לצרפת לצורך ביצוע הניתוח. התובעת ליוותה את הנתבע לניתוח, שהתה עמו בבית החולים וסעדה אותו.

16.        לאחר הניתוח, יחסי הצדדים התדרדרו. באוגוסט 2008 שלח הנתבע לתובעת מכתב פינוי (נספח יט' לתצהיר התובעת). ביום 25.8.2008 הגיש הנתבע בקשה לצו למניעת הטרדה    מאיימת.

17.        במצב דברים זה, התובעת עזבה שוב את הבית; היחסים הסתיימו והוגשו על ידה, ביום 22.10.08, תביעות אלה: תביעה למזונות משקמים (תמ"ש 48120/08); תביעה רכושית (תמ"ש 48121/08) ותביעה בגין הפרת הבטחת נישואין (תמ"ש 48122/08). מנגד, הגיש הנתבע כנגד התובעת תביעה נזיקית (תמ"ש 48123/08).