ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
1949-08
16/02/2009
|
בפני השופט:
מלכה אביב
|
| - נגד - |
התובע:
בצלאל אברהם
|
הנתבע:
חברת פלאפון
|
| פסק-דין |
תביעה זו ראוי שלא היתה מגיעה אל שולחני, אלא מסתיימת לה בטרם הליכים.
התובע מחזיק במספר מכשירי טלפון ניידים של הנתבעת, והוא טוען כי מספר רב של שיחות נכשל ומתנתק.
התובע תובע החזר בגין ניתוקים אלה.
הנתבעת מתנגדת ודוחה את טענות התובע, וטוענת כי אין כל בעיה בקו של התובע, ואף הציגה רישומים המצביעים על כך.
טוב היתה עושה הנתבעת אם היתה מפצה את התובע וחוסכת הליכים אלה על השלכותיהם.
ראשית, אני מאמינה לתובע על דבר הניתוקים הרבים.
בבסיס קביעתי זו עומדת התרשמותי מן התובע כאדם אמין.
בנוסף - הסבירות כי אדם יטרח ויפנה שוב ושוב לנתבעת, ויטרח ויגיש תביעה, כאשר אין כל בעיה והכל תקין, היא סבירות נמוכה.
הנתבעת מצביעה על כך שעברו פרקי זמן ניכרים בין הפניות של התובע אליה, ולטענתה, יש בכך להצביע על כך שלתביעה אין בסיס (סעיף 10 לסיכומים).
אינני מקבלת טענה זו.
יש לזכור כי התובע אינו טוען לכשל מוחלט בתקשורת, אלא טוען לאחוזים גבוהים של התנתקויות.
מטבע הדברים, אדם אינו "רץ" להתלונן ולהגיש תביעות מיד כאשר יש ניתוקים.
בשלב ראשון, הוא מניח כי התקלה תסודר, גם ללא התערבותו, ולאחר מכן הוא פונה ומצפה שהתקלה תטופל.
בקצרה - בניגוד לתקלה מוחלטת, בתקלה מסוג זה, צריך שיעבור זמן רב יחסית כדי שאדם יאבד את סבלנותו וינקוט צעדים.
דווקא לו היה התובע ממהר לפעול, היה הדבר פוגע באמינותו, במקרה זה.
שנית, הנתבעת הגישה דו"ח תקשורת המראה כי ההתנתקויות בקו של התובע הן בשיעור נמוך מאוד, וקיימים מספר רב של חודשים בהם אין כלל התנתקויות.
לבקשתי, המציאה הנתבעת דו"ח זהה לאותה התקופה, של 500 מינויים מגוש דן.
בדו"ח זה אין, ולו חודש אחד, שאין בו כלל התנתקויות.
סימני התמיהה הם ברורים.