עמ"י
בית המשפט המחוזי חיפה
|
6913-12-10
06/12/2010
|
בפני השופט:
אליקים אברהם
|
- נגד - |
התובע:
1. פלוני 2. פלוני
|
הנתבע:
משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה>>
|
החלטה |
בפניי ערר של שני קטינים, העורר מס' 1 בן 16 והעורר מס' 2 בן 14 וחצי, שנעצרו בחשד למעורבות באירועי השריפה שאירעה ביערות הכרמל, במקור החשד מסתמך על שני סעיפי עבירה - גרימת מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין (והכוונה ל- 41 הנספים באותו אירוע) ועבירה של גרימת שריפה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 449 לחוק העונשין.
לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, מן הראוי להדגיש כבר עתה, שני נושאים. העבירה המיוחסת לחשודים בקשר ישיר לשריפה, אינה עבירת הצתה, דהיינו עבירת רשלנות והנני מדגיש זאת, שכן מדובר בקטינים ושילוב של רשלנות וגיל צעיר, הוא שילוב שיש בו כדי להקל את האווירה הקשה שעולה כנגד העוררים במסגרת תיק זה. אבהיר כי, על מנת להיות מורשע בעבירה של כזו, לא נדרשת תוצאה אלא די בגרימת סכנה שריפה, אך אזכיר למשל את פסק דינו של כב' השופט הנדל של בית המשפט העליון, ע"פ 5048/09 מיום 14.2.10 שאמנם דן בשיקולי הענישה אך בית המשפט העליון מבהיר באותם נסיבות כקטינים בגילאים כגון גילאי העוררים, אמנם אחראים למעשיהם, אך לא במובן המלא ולכאורה, יש לראות מעמדם כבעלי אחריות מופחתת שנובעת למשל מהתפתחויות פיזיולוגיות, העדר ניסיון חיים וכאשר בבוא העת, אם תגיע העת, יצטרך בית המשפט לבחון את שיקול דעתו של קטין רשלן, יש לזכור כי מדובר למשל בקטין בן 14 וחצי על כל המשתמע מכך בעת בחינת רשלנותו.
נושא שני לא פחות חשוב, הוא נושא החשד לגרימת מוות של 41 אנשים, בנושא זה לא מצאתי בסיס כלשהו לחשד שכן, כדי לייחס לעוררים ולו חשד שכזה, צריך להתקיים קשר סיבתי וגם צפייה של המתרחש ולא מצאתי בחקירות שנוהלו עד עתה וגם איני סבור כי יש לשנות את הנורמות הקיימות ככל שמדובר בקטינים בגיל זה.
זה השלב להפנות לחוק הנוער לאחר תיקונו ואפנה לסעיף 10א' "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה, כאמור. בקבלת החלטה על מעצרו של קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו".
אין מחלוקת כי אירוע השריפה הינו אירוע המהווה אסון לאומי וטראומה לאנשים רבים בוודאי למי שיקיריו נספו באותו אירוע, אך עדיין אין להטיל על כתפיהם הצרות של שני קטינים בני 14 ו- 16 אחריות לאותו אסון לאומי. יש לחקור והמשטרה עושה את מלאכתה נאמנה ויעידו על כך פעולות החקירה שנעשו משעות הצהריים לאחר סיום הדיון במעצרם של הקטינים אתמול ועד לרגעים אלו. במאמר מוסגר אציין, כי יש בהקדם האפשרי להציג חוות דעת מומחה, כפי שהורה בית המשפט קמא בהחלטתו מאתמול או למצער מידע מטעמו של חוקר שריפות באשר לקשר שבין הרשלנות המיוחסת לכאורה לעוררים לבין האירוע עצמו.
לכאורה על הפרק שאלה אחת והיא שאלת יעילות החקירה והחשש לשיבוש הליכים, כאשר אני בוחן את גילם הצעיר של העוררים, את העבירה המיוחסת להם ואת השפעת המעצר עליהם עד עתה, כפי שתואר על ידי הסנגורים, הנני סבור כי במקרה זה ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בהתחשב בשלב אליו הגיעה החקירה בדרך של שחרורם בחלופת מעצר, כמוצע על ידי הסנגורים. במאמר מוסגר אציין, כי חלק מפעולות חקירה הכרחיות שנועדו למנוע את השיבוש כבר בוצעו, והנני סבור כי השחרור לא יהיה לאלתר אלא בעוד מס' שעות, דהיינו, השעה כעת 09:46, השחרור יהיה בשעה 14:00 על מנת לאפשר למשטרה להשלים פעולות חקירה מסויימות ואדגיש כי איני סבור כי שחרור העוררים יכול לפגוע בחקירה שלמעשה הגיעה לשלב שמידע חיוני קיים מהגרסאות שנמסרו עד עתה על ידי העדים השונים, לרבות העוררים.
לאור כל האמור לעיל, שוחררו העוררים בתנאים מגבילים. השחרור עוכב עד השעה 14:00 על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערר לבית המשפט העליון וניתן לפרסם החלטה זו מבלי שיפורסם פרט מזהה לגבי זהות העוררים.
ניתנה היום, <כ"ט כסלו תשע"א>, <06 דצמבר 2010>, בהעדר הצדדים.
<
>