ת"ת 50096-11-14 עירית ירושלים נ' פילדלפיה, עטרות, מפעלי דפוס בע"מ

סכום התביעה נפרע והצדדים נותרו חלוקים בשאלת היקף ההוצאות ושכר הטרחה.

1.התביעה שבכותרת הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בחודש יולי 2014.

מעיון בכתבי טענות הצדדים עולה כי כתב התביעה נשלח למספר כתובות. יתכן כי חלק מההמצאות היו לכתובות שאינן כותבת הנתבעת או לא הגיעו לידיה כדין, אולם נספח ג' לתגובת התובעת מיום 11.12.14 בחותמת משרד ב"כ הנתבעת, מלמד על המצאת כתב התביעה למשרדו של בא כוח הנתבעת בכתובתה הרשמית כמופיע בתדפיס רשם החברות כבר ביום 11.9.14.

2.הנתבעת טוענת כי רק בבירור מקרי בעיריית ירושלים, ביום 1.9.14, בעניין אחר, גילתה את קיומו של חוב הארנונה ושילמה אותו בסמוך. לעומתה טוענת התובעת כי התשלום בוצע אך ביום 15.9.14 ולאחר שהתביעה הומצעה לבא כוח הנתבעת המשמש כתובתה הרשמית, כאמור (בהערת אגב יוער כי עיון בחשבונית התשלום מלמד כי התשלום בפועל בוצע ביום 16.9.14 ולא כפי שטוענים הצדדים).

3.מעבר לעובדה שדבר הגשת התביעה הובא לידי הנתבעת טרם ביצוע התשלום, הרי שהלכה פסוקה היא ש"חובת תשלום ארנונה נובעת מעצם החזקה בנכס גם אם לא קיבל הנישום הודעת שומה" (לריכוז פסיקה בנדון ראו ע"א (חי') 4170/07 סיסו זיוה נ' עירית קרית אתא (24/06/08)).

4.לאחר עיון בטענות הצדדים ובנסיבות הייחודיות לתיק זה, אני מוצאת שבהינתן מועד התשלום, ההלכים שנוהלו עד כה, וסכום התביעה כמו גם העובדה שלא הוצג הסכם שכ"ט יש מקום לפסוק שכ"ט בהתאם לכללי שלכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, לנוכח האמור ומאחר שסכום התביעה נפרע, התביעה תדחה.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת (אגרת הוצל"פ ועלות ההמצאה) ובשכ"ט עו"ד בסך 1,535 ₪ (כולל מע"מ) אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאחרת יישאו ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ה' אייר תשע"ה, 24 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.