ת"ת
בית משפט השלום חיפה
|
48016-03-15
13/05/2015
|
בפני הרשם הבכיר:
ניר זיתוני
|
- נגד - |
המבקשת/הנתבעת:
ענת רוזנבלום עו"ד ניסים מידן
|
המשיבה/התובעת:
פלאפון תקשורת בע"מ עו"ד יובל אמזלג
|
החלטה |
בעניין: התנגדות לביצוע תביעה
1.ביום 8/1/15 הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב בסך של 3,308 ₪. סכום התביעה מורכב מחיוב שוטף אחד בסך של 121 ש"ח, מיתרת 5 חשבוניות ציוד משנת 2011 בסך של 2,675 ₪, מהפרשי הצמדה וריבית ומהוצאות גבייה בסך של 478 ₪. לכתב התביעה צורפו תדפיס לא ברור של צילום מסך מחשב שכותרתו מידע על גבייה מלקוח, מצב חשבון המפרט את מרכיבי קרן סכום התביעה, כרטסת לתקופה מיום 10/1/14 עד 24/6/14, חשבוניות שוטפות לתקופה מיום 15/10/13 עד 14/2/14, חשבוניות ציוד משנת 2011 המופנות לדן מרוויץ ושות' בכתובתה של הנתבעת, מכתבים ששלח ב"כ הנתבעת לתובעת ולבא כוחה מיום 21/1/14 עד 21/7/14 ומכתב התראה מיום 20/5/14.
2.כבר בשלב זה יצוין כי התביעה כפי שהוגשה אינה כשרה להתברר כתביעה על סכום קצוב, למרות שב"כ הנתבעת לא העלה כל טענה בעניין זה. כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון לגבי תביעה בסדר דין מקוצר, גם באשר לתביעה על סכום קצוב, מוטלת על בית המשפט החובה לבחון האם התביעה כשרה להתברר במסלול זה גם כאשר הנתבעת אינה טוענת טענה כלשהי בעניין זה. הטעם הראשון למסקנתי זו הינו רכיב התביעה שעניינו הוצאות הגבייה. ב"כ התובעת טוען כי התובעת זכאית לרכיב זה מכוח ההסכם בין הצדדים. דא עקא, ההסכם בין הצדדים לא צורף כלל לכתב התביעה ולכן ברור כי אין לרכיב זה כל עיגון חוזי. כידוע די בכך שאחד מרכיבי התביעה אינו מתאים לבירור במסגרת תביעה על סכום קצוב כדי להצדיק העברת התביעה כולה להתברר בסדר דין מהיר. שנית, מכתב ההתראה אינו מפורט כנדרש. כפי שאפשר להתרשם מהמכתבים של בא כוח הנתבעת אשר צורפו לכתב התביעה וכן מכל המסמכים שהוגשו לתיק עד כה, לא מדובר בתביעה שגרתית של התובעת נגד לקוחה שניידה את מכשיריה והותירה חוב, אלא במקרה בו אין מחלוקת כי הרקע לניוד הינו חיוב של הלקוחה ביתר בסכום של 10,808 ₪. במצב דברים שכזה, ראוי היה לפרט במסגרת מכתב ההתראה את הפירוט שניתן במכתבה של ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת מיום 13/7/14, אשר צורף כנספח ט' לתגובת התובעת להתנגדות. ללא פירוט שכזה, מכתב ההתראה אינו מקיים את התכלית שנקבעה לו בסעיף 109א לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1979. על פי הפסיקה פגם מהותי שכזה במכתב ההתראה מצדיק מחיקת כותרת.
3.לשלמות התמונה אדון בטענות הצדדים ואסביר בקצרה מדוע אין בהם כדי לשנות את מסקנתי בדבר מחיקת הכותרת. עוד אסביר מדוע חוסר הפירוט של טענת ההגנה מצדיק הימנעות מחיוב התובעת בהוצאות הנתבעת במסגרת החלטה זו.
4.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה טענה כי היתה מנויה על ארבעה קווי טלפון ברשת התובעת. הנתבעת טוענת כי בחודש אוקטובר 2013 או בסמוך לכך החליפה את מסלול החיוב לשלושה מבין ארבעת הקווים כך שהיתה אמורה לשלם 109 ₪ לכל אחד מאותם שלושה קווי טלפון עבור שיחות, מסרונים וגלישה ללא הגבלה. הנתבעת טוענת כי לאחר סיום המסלול עם קבלת החשבונית החדשה נדהמה לגלות כי חוייבה בסך של 3,321 ₪. כאשר פנתה בעניין זה לתובעת ושוחחה עם נציגה בכירה, הודתה הנציגה הבכירה כי אכן נפלה טעות, התנצלה על החיוב המופרז והבטיחה לזכות את הנתבעת בסכום החיוב השגוי ולהוסיף פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת מסבירה כי בחיוב הבא גילתה שלא רק שלא קיבלה את הזיכוי המובטח אלא אף חוייבה בסכום גבוה אף יותר בסך של 6,304 ₪. לאחר פנייה נוספת נשלח לנתבעת מכתב מיום 10/2/14 במסגרתו נאמר לה כי היא זכאית להחזר בסך של 10,808 ₪ וכן יזוכה חשבונה בריבית והצמדה בסך של 80 ₪. הנתבעת טוענת כי כחודש לאחר מכן קיבלה זיכוי בסך של כ – 7,000 ₪ ולא קיבלה תשובה עניינית לפשר הזיכוי החלקי. הנתבעת מסבירה כי הניחה שההחזר החלקי הינו בשל קיזוז החוב בגין רכישת המכשירים וראתה בכך איזון החשבון בינה לבין התובעת.
5.ביום 20/4/15 הגיש ב"כ התובעת תגובה מפורטת להתנגדות במסגרתה נטען כי סך החשבוניות שלא נפרעו עומד על 13,255 ₪. נטען כי הזיכוי המובטח כאמור במכתב מיום 10/2/14 מופיע בכרטסת ואף הוסף לו פיצוי לפנים משורת הדין בסך של 400 ₪ כהחזר לכרטיס האשראי. לפיכך נותרה יתרת חוב נכון ליום 5/2/14 בסך של 2,367 ₪. סכום זה שולם על ידי הנתבעת לתובעת באמצעות כרטיס האשראי אך לא עודכן אמצעי תשלום תקין ממנו ניתן יהיה להיפרע עבור יתרת התשלומים בגין הציוד שרכשה הנתבעת מהתובעת. נטען כי הסבר מפורט זה נמסר לב"כ הנתבעת על ידי נציג התובעת בשיחת טלפון ביום 25/2/14 וכן הועלה על הכתב במכתב ב"כ התובעת מיום 13/7/14. לפיכך נטען כי יש לדחות את ההתנגדות.
6.ביום 10/5/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי בתגובה נפלו טעויות רבות דוגמת הטענה לפיה הנתבעת הצטרפה למעגל הלקוחות של התובעת בשנת 2013 כאשר חתמה על הסכמי התקשרות וזאת בניגוד לטענה לפיה הנתבעת רכשה מכשירי טלפון כבר בשנת 2011. נטען כי תגובת התובעת אינה מוכיחה את ביצוע ההחזר הנטען ותשלום הפיצוי. ב"כ הנתבעת מבקש לקבוע דיון בהתנגדות כדי לאפשר לנתבעת להוכיח כי היא אינה חייבת לתובעת כל סכום שהוא.
7.לאור האמור בהחלטתי מיום 21/4/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק. כך בפרט נוכח מסקנתי לפיה יש למחוק את כותרת התביעה. אין כל טעם לקבוע דיון בהתנגדות כאשר התובעת אינה מביעה עניין לחקור את הנתבעת בחקירה נגדית על תצהירה טרם הכרעה בהתנגדות.
8.טענות הנתבעת לוקות בהעדר פירוט כיוון שהנתבעת מסתפקת בטענה המעורפלת לפיה קיבלה זיכוי בסך של כ – 7,000 ₪ מבלי שתציג את השורות הרלבנטיות מפירוט התנועות בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי שלה המראות מהם סכומי הזיכוי והפיצוי שהועברו או לא הועברו בפועל במועדים המופיעים בכרטסת.