ת"ת 24162-08-16 תמלול בע"מ נ' קשקוש

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב

1. ביום 14.4.16 הגישה חברת תמלול בע"מ (להלן "התובעת") תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל תל אביב תיק מס' 512491-04-16 בסכום 5,063 ₪ נגד הנתבע בתביעה שלפני , עו"ד דיאן קשקוש.

2.ביום 8.9.16 הנתבע הגיש התנגדות הנתמכת בתצהירו. נטען כי התובעת סיפקה שירותי תרגום בת"א 56159-01-14 כאשר הנתבע ייצג בתיק זה את מר סעיד מלחם. נטען כי הטלת אחריות כספית על עורך דין שייצג לקוח בגין התחייבות בשמו ובמקומו של הלקוח הינה לא הגיונית בנסיבות העניין. נטען כי בהמ"ש המוסמך לדון בתביעה הינו בית המשפט שבמחוז חיפה ולא בית המשפט השלום בתל אביב. מקום מגוריו של הנתבע באבו סנאן וכך גם מקום עסקו . המקום בו נוצרה ההתחייבות הינו בחיפה וכך גם המקום בו אמור להתבצע התשלום. נטען כי הנתבע התקשר בהתחייבות לקבלת שירותי תרגום, לא לעצמו אלא ללקוחו. נטען כי התובעת סיפקה שירותי תמלול חלקיים, ונמנעה עד עצם היום הזה מלמסור את התמלול לידיו של מר סעיד מלחם.

נטען כי מר סעיד מלחם הסכים לשלם עבור 1/3 מעלויות התמלול מתוך ידיעה כי יתקיימו שתי ישיבות הוכחות בלבד. לאחר הישיבה השנייה החליט הלקוח כי איננו מעוניין להמשיך ולשלם עבור שירותי התמלול כי מספר הישיבות גדל, שכן התובעת החלה לזמן עדים נוספים שהצריכו ישיבות נוספות ואשר בעלותם לא היה מוכן לשאת.

נטען כי הנתבע לא התעלם מהפניות אלא השיב כי אינו חייב אגורה שחוקה שכן הוא לא קיבל שירות מהמשיבה אם כי לקוחו, וכן כי סכום החוב לא נכון שכן לקוחו חב עבור שתי ישיבות בלבד ובכפוף להמצאת תמליל לידיו. הנתבע מבקש לצרף להליך את לשכת עורכי הדין כידיד בית המשפט .

3.ביום 21.9.16 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. נטען כי הנתבע קיבל את הפרוטוקולים מאת המשיבה ועשה בהם שימוש. נטען כי מזמין השירות היה הנתבע ולחברה לא היה קשר עם הלקוח. עו"ד אמור לשלם עבור הלקוח ולאחר מכן לגבות את הכספים מלקוחותיו. התובעת מפנה לסיפא של ס' 44 לכללי האתיקה הקובע כי "לא ילווה עו"ד כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך הדין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות או להתחייב לשלמן, ובלבד שעו"ד ינקוט אמצעים סבירים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם הוצאות".

עוד נטען על ידי התובעת לגבי סמכות מקומית כי תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר דין האזרחי התשמ"ד -1984 עומדת לזכותה היות וההלכה פירשה חלופה זו ע"פ הדין המהותי החל על התחייבות הספציפית נשוא התביעה. על פי ס' 44 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 הקובע כי בהיעדר הסכמה אחרת יש לבצע את התשלום במקום מושבו של הנושה . נטען כי ככל שבית המשפט יקבל את ההתנגדות שהוגשה על ידי המבקש במסגרת ההליך דנן יש להורות על ניהול הליכים בבית משפט שלום בתל אביב. נטען כי לתובעת אין כל קשר עם הלקוח ואם הנתבע טוען לכך יתכבד וישלח הודעת צד ג' ללקוח לשאת בתשלום החוב האמור או לכל הפחות לסלק את החוב ללא דיחוי. נטען כי אין זה סביר שבמסגרת ליווי משפטי שעו"ד נושא בעלויות יומיומיות נלוות , יבקש מלקוח לשלם ישירות לספקים. עו"ד הינו שלוח של הלקוח. נטען כי לאחר שהנתבע בחר לא לשלם נאלצה המשיבה לעכב את שליחת הפרוטוקול האחרון עד להסדרת החוב, אולם הנתבע היה חשוף לפרוטוקולים שנמסרו על ידי מערכת בית המשפט ואכן עשה בהם שימוש.

4.ביום 2.11.16 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. נטען כי התובעת לא צירפה תצהיר לתגובה ודי בכך כדי לקבלת את ההתנגדות . נטען כי בס' 9 לכתב התגובה מציינת התובעת כי בשיחה שקיימה עם עו"ד ארד קיים הסדר שונה מההסדר לו טען הנתבע . מדובר בטענה עובדתית בנוגע להתחייבות שיש לבררה בבית המשפט בהליך משפטי מלא .

התובע טוען כי מעולם לא התכוון לקחת על עצמו חוב של הלקוח . ראייה לכך הינה בהסכם שם מצוין מפורשות שמו של הלקוח כמי שמתחייב בתשלום. נטען כי בהיעדר הסכמה של הנתבע לשלם עבור הלקוח , אין תחולה לס' 44 לכללי האתיקה, וכי שאלת תחולתו של ס' 44 הינה שאלה עובדתית שיש לבררה במהלך המשפט. במענה לטענת התובעת כי ניתן היה לעיין בפרוטוקולים דרך מערכת "נט המשפט" , נטען כי חובה היה על התובעת להדפיס את הפרוטוקולים ולהעביר עותק מודפס ללקוח . משלא עשתה כן התובעת , הפרה התובעת את ההסכם.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 21.9.16 אין צורך בדיון פורמאלי כדי להכריע בהתנגדות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל .

6. בבחינת התנגדות לביצוע תביעה מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית.