בת"ת
בית משפט השלום חיפה
|
11168-02-15
19/04/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
גילה ספרא-ברנע
|
| - נגד - |
מבקשת:
תעשית מבלטים אנגלנדר יוסף בע"מ
|
משיבה:
פרו מטאל טכנולוגיות בע"מ
עו"ד אורן סלעי
|
| החלטה |
לפניי התנגדות לביצוע תביעה, בקשה להארכת מועד ובקשה לביטול עיקולים.
המבקשת הזמינה מהמשיבה עבודות ציפוי למחסניות כדורים לרובה 16-M , ולא שילמה עבור העבודה.
המבקשת הגישה את ההתנגדות לביצוע תביעה באיחור ניכר, רק לאחר עיקולים, שהוטלו בחודש ינואר 2015. התצהיר הוכן בחודש ספטמבר 2014, נשלח ונמסר לב"כ המשיבה, אך לא הגיע ללשכת ההוצל"פ. המבקש טענה כי המדובר היה בתקלה, שמקורה לא הוסבר.
לגוף התביעה טענה המבקשת כי העבודה שביצעה המשיבה לא ענתה על הדרישות ובמיוחד לא היתה עמידה בתא מלח במשך 96 שעות.
לאחר הדיון, שהתקיים לפניי, אני מוצאת כי מחדל המבקשת במתן טעם למחדל בהגשת ההתנגדות לביצוע תביעה ללשכת ההוצל"פ נרפא בכך שב"כ המשיבה קיבל את ההתנגדות לביצוע תביעה ביום 10/9/14. אין למשיבה כל טענה או אינטרס הסתמכות, בגינם לא תתקבל הבקשה, כאשר נימוקיה והעובדה שהמבקשת מתנגדת לתביעה היו ידועים למשיבה מבעוד מועד.
סברת המבקשת כי תקבל החלטה או הזמנה מבית המשפט הינה התנהלות סבירה, והחקירה הנגדית בעניין היום היתה ארוכה לחינם. כבר נקבע: "כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי", נאמר בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477 "היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו במשפט" (ע"א 430/74 פרידה בסמן ואח' נ' גזית, פ"ד כ"ט(1) 228).
אני רואה את הטלת העיקולים בחודש ינואר 2015, חלף יוזמת שיחת טלפון, שתברר הכיצד התקבלה התנגדות אצל ב"כ המשיבה ללא שהוגשה ללשכת ההוצל"פ, כהתנהלות מהסוג שלא זכה לעידוד הפסיקה.
לגוף התביעה, אכן הסתפקה המבקשת בהעלאת הטענות, ללא הוכחתן. אפשר שלו היתה המבקשת מציגה חוות דעת שלילית לעניין טיב העבודה, שקיבלה מהמשיבה, היו הדברים ברורים יותר, אך בשלב זה של הדיון אין המבקשת חייבת להוכיח את טענותיה או אף להראות כיצד תוכיח אותן. די לה בהעלאת הטענות בצורה מפורטת, שלא תיסתר בחקירה נגדית וזאת עשתה. "אין מקום בדיון בבקשת רשות להתגונן לבדוק אם ואיך יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו ועוד פחות מזה יש מקום לבדוק אם כבר בדיון כזה הנתבע הוכיח אותן" (דוד בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה תשיעית (2008), עמ' 247).
אחרי החקירה הנגדית הממושכת, לא נסתרה ההגנה לפיה המשיבה לא עמדה בדרישות שהוסכמו, ונציגה אף הודה בכך. המצהיר מטעם המבקשת, שהגיע ללא ייצוג עו"ד, הוסיף בדיון אסמכתאות לכך שהחזיר למשיבה את המחסניות ביום 25/2/13 (מש/4), על העברתן לחברה אחרת ביום 20/5/13 (מש/3) ועל העבודות שנתבקשו מהחברה האחרת בהסרת הציפוי, שביצעה המשיבה (מש/2). המבקשת לא הציגה את טענת הקיזוז בפירוט הראוי, אך לאור טענתה לאי עמידת המשיבה בהסכמה, די בכך כדי להקים לה הגנה, ואין לשלול ממנה את האפשרות להעלות את התביעה שכנגד בנפרד, כאשר תעמיד מערכת נתונים מלאה של נזקיה. ראשית ראיה לנזק כבר הוצגה בדיון.