ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
9625-12-13
28/09/2014
|
בפני הרשמת:
אושרית הובר היימן
|
| - נגד - |
תובע:
צפריר קיפרבנד
|
נתבעת:
אלבר ציי רכב (ר.צ) בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה כספית על סך 8347 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים עם רכב הנתבעת.
אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות לתאונה, אלא בשאלת הנזק הנתבע בלבד.
הנתבעת שילמה לתובע פיצוי בסך 12,383 ₪, שעה שעפ"י דו"ח שמאי מטעם התובע, עמדו הנזקים לרכב ע"ס 18,019 ₪.
המחלוקת בין הצדדים, נעוצה בשאלת הקטנת הנזק. הואיל ושמאי מוסמך מטעם התובע קבע, כי שיעור הנזק הוא כ – 58.53% משווי הרכב, טוענת הנתבעת כי היה מקום להכריז על הרכב כ"אבדן להלכה" ולמכרו במצבו הניזוק, בעוד שהתובע בחר לתקן את רכבו בעלות גבוהה, ולדרוש פיצוי בגין מלוא עלות התיקון. בעשותו כאמור, טוענת הנתבעת, פעל התובע בניגוד לחובתו להקטין את נזקו ובפועל הגדיל את הנזק בשיעור של אלפי ₪. לפיכך, שילמה הנתבעת לתובע סך 12,383 ₪ בלבד שהם 60% מערכו הממשי של הרכב.
בדיון שהתקיים בפני העידו התובע והשמאי מטעמו.
לטענת התובע, אין לו כל הבנה בתחום הרכב, ופעל עפ"י הוראות השמאי ובעצתו. עוד טען, כי עשה כל שיכול היה להקטין את נזקיו, במובן זה שהתיקון נעשה ברובו באמצעות חלפים משומשים, אף שהיה למוסך קושי באיתורם.
בעדותו של מר אמרן, השמאי מטעם התובע, טען כי פעל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, וכי לדעתו לא היה מדובר בפגיעה אשר הסבה בעיה בטיחותית לרכב ועל לא היה כל מקום להשבית את הרכב.
הנתבעת הציגה בפני חוות דעת שמאי נגדית מטעמה, אולם הלה לא הגיע למסירת עדות על חוות דעתו בפני. כמו כן, חוות הדעת ניתנה בהתייחס לחוות דעת שמאי התובע בלבד, תוך מתן אמירות כלליות לגבי "רכבים מהסוג הנדון", ולא בהתייחס לרכב הספציפי נשוא התביעה, אף שלטענת התובע הזמין את הנתבעת לשלוח שמאי מטעמה לבדוק את הרכב.
דעתי כדעת התובע בנסיבות המקרה דנן. איני סבורה שמבוטח, הפועל על פי הנחיות חברת הביטוח והוראות הפוליסה, מגיע למוסך מורשה ולשמאי מוסמך, ומקבל את דעתם כי יש לתקן את הרכב– חייב מיוזמתו לבדוק את כדאיות התיקון אל מול הכרזה על הרכב כ"אובדן להלכה". איני נזקקת להביע עמדה באשר לשאלה, אם אפילו לאחר בדיקה כאמור, ובמקרה של נזק בשיעור 58.53% משווי הרכב, כלל קיימת חובת הקטנת נזק המחייבת בחירה באופציית מכירת הרכב הניזוק והורדתו מכביש, ואזכיר בהקשר זה את העמדה שהובעה על ידי כב' הש' פרידמן (ת.א. 19526/06 (שלום חיפה), מנורה נ. שטאשוילי), בזו הלשון:
"חרף טענות ב"כ הנתבעים איני סבור שחובת הקטנת הנזק חייבה את התובעת לדבוק אך ורק באופציה של תיקון. כאשר סך הנזק לרכב עומד על 44% מערכו (בפועל נראה שמדובר ב 46%) – מקובלת עלי עמדת התובעת שניתן היה להתייחס לנזק לרכב כאל אובדן להלכה, תוך מתן אפשרות למבוטח לזכות במלוא ערכו, והקטנת הנזק על דרך מכירת השרידים. אופציה זו הנה אופציה סבירה המאזנת בין אינטרס המבוטח מחד, ואינה חוטאת לחובת הקטנת הנזק בסבירות מאידך"