אברהמי ואח' נ' יוסי אמבולנס בע"מ

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.3.17 בתל השומר.

2. לטענת התובעים, בשעה 11:00 בבוקר עמד רכבם בסמוך לכניסה למכון הלב בבית חולים תל השומר. בשעה שהנתבע 1 ירד מהרכב, חשו הנוסעים בחבטה ברכב והבחינו שאמבולנס שיצא מחניתו בנסיעה לאחור, לא נקט באמצעי זהירות ופגע ברכבם בעוצמה. לאחר התאונה בעת החלפת הפרטים, הנהג ברכב הנתבעת התנצל ולקח אחריות על התאונה.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו הכחישה קשר לקרות התאונה וטענה שעפ"י בדיקת איתורן הרכב לא היה בתל השומר בעת התאונה והנהג לא היה בעבודה אלא חולה בביתו במועד זה. בנוסף, לאמבולנס לא נגרמו נזקים והבדלי הגבהים אינן מאפשרים את קרות הפגיעה הנטענת. בנוסף, מפונה באמבולנס לא זוכר שארעה תאונה. יתר על כן נטען שתיאור נהג האמבולנס כבחור בן 40 בעל שיער מתולתל אינו תואם את מראה נהג האמבולנס וכן נושא הנהג תג זיהוי עם שמו על חולצתו כך שלא היה כל קושי לדעת במקום את שמו של נהג האמבולנס. ביחס לנזק נטען שהתובעים כלל לא תיקנו את הרכב ועל כן אין מקום ליתן פיצוי.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד בנם של התובעים וחזר על גרסתו לפיה בעת שרכבם עמד בפתח מכון הלב בתל השומר ואביו ירד מהרכב לצורך בדיקה במכון, אמבולנס נסע לאחור במהירות ופגע ברכבם. נהג האמבולנס בעל שיער מתולתל התנצל לקח אחריות וביקש שירשום את פרטי הרכב ויתקשר למספר הטלפון הרשום ע"ג האמבולנס עליו נרשם א.ב. הבן טען שהעתיק את פרטי מספר הרישוי מהרכב ואת מספר הטלפון מהמדבקה ע"ג האמבולנס בעוד הנהג מסייע בידו. הנהג טען שיש באמבולנס חולה שעליו לעבור החייאה בדחיפות ועל כן ריחם עליו הבן ולא ביקש ממנו פרטים נוספים. לטענת הבן דיני נפשות קודמים לממונות. לאחר מכן התקשר הבן מספר פעמים למספר שהופיע ע"ג המדבקה, ושם דיבר עם פקידה שירן שטענה שיחזרו אליו אך משלא עשו כן נאלץ לפנות לשמאי לבדיקת רכב ולהגיש תביעה.

התובעת 2 טענה שבעלה ירד מהרכב בכניסה למכון לב בתל השומר, היא סייעה בידו ולפתע שמעה חבטה והבחינה שהאמבולנס פגע ברכבם. התובעת 2 טענה שנכנסה עם בעלה לבית החולים ועל כן פרטי הנהג והשתלשלות העניינים מעבר לכך אינה ידועה לה.

5. נציג הנתבעת הודה בפני שהאמבולנס נשוא מספר רישוי זה אכן מצוי בבעלות הנתבעת. אך המדבקה שהופיעה לטענת התובעים על גביו א.ב הינה חברת אמבולנסים נפרדת. בנוסף, נטען כי עפ"י בדיקת איתורן, שהעתק ממנה לא היה בידי הנציג, האמבולנס היה במקום אחר בעת התאונה. בנוסף, התובעים שינו את מועד האירוע, דבר המעיד על חוסר עקביות. בנוסף, טען הנציג טענה שלא נטענה בכתב ההגנה, לפיה התובעים השתהו בבדיקת הרכב ע"י שמאי. כמו כן, טען הנציג שנהג הרכב תיאורו שונה מהנטען ע"י התובעים. כמו כן, הנהג באמבולנס אומנם זומן על ידם, אך הוא אינו עובד עוד בחברה ולא אותר על ידם ע"מ לזמנו לעדות בבית המשפט והוא כנראה מצוי בחו"ל. עוד נטען כי הנהג לא היה במקום בעת האירוע ולא זכר אירוע תאונה במועד הנדון. הנציג טען שככל הנראה התאונה ארעה עם אמבולנס של א.ב ולאחר מכן הועתקו פרטיו של האמבולנס אשר בבעלות התובעת, שיתכן ונכנס אח"כ לאזור התאונה. נציג הנתבעת הודה כי אכן פועלת בחברתם פקידה בשם שירן.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב הנתבעת בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של בן התובעים והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה עמד עם הרכב מחוץ למכון הלב ולפתע אמבולנס נסע לאחור ופגע ברכבם. הבן אף חזר ברהיטות על התנצלות נהג הנתבעת ולקיחת האשמה לקרות התאונה ע"י הנהג. יתרה מכך, הבן תיאר כיצד הסתפק במספר הרישוי שהעתיק מלוחית רישוי ובמספר טלפון שהופיע ע"ג האמבולנס וזאת לאור בקשת הנהג לפנות המטופל שבאמבולנס בדחיפות לצורך החייאה. כמו גם המאמצים מצד הבן לסיים הסכסוך בפניה למספר הטלפון ושיחות עם פקידה בשם שירן. עדותו נתמכה בעדותה של התובעת 1 לפיה התאונה התרחשה באופן שתואר על ידו.

מנגד עדותו של נציג הנתבעת היתה בלתי מהימנה בלשון המעטה. כתב ההגנה ועדותו היו רוויות סתירות. כך מחד נטען שהאמבולנס היה במקום אחר והנהג היה בחופשת מחלה. ומאידך נרשם שהנהג ומפונה באמבולנס לא זכרו אירוע תאונה ביום הנדון; כך מחד נטען שהנהג מסר גרסה שאינו זוכר אירוע תאונה ומאידך נמסר שלא עובד בחברה ולא אותר; כך נאמר בדיון שכתובת הנהג אינה ידועה אך הוגשה בקשה לזימון עדים בה צוינה כתובתו. אך, דוח חקירה לא הוגש ומעבר לטענות בעלמא לפיהן הנהג עזב לחו"ל, לא הוכח דבר בנדון.; יתרה מכך, הנתבעת הסתמכה על דוח איתורן לפיה רכב הנתבעת לא היה בעת הנדונה באזור, ברם, דו"ח זה לא צורף לכתב ההגנה ואף בדיון לא הוצג בפני, מהטעם שנשכח בתיק אחר; כך נאמר שחברת א.ב הינה חברה אחרת מהנתבעת, ברם לא הוכחש שמספר הטלפון שהועתק ע"י הבן ממדבקה ע"ג האמבולנס הובילה אותו לנתבעת עצמה ולפקידה בשם שירן מטעמה; כך נאמר שהאמבולנס היה במקום אחר בעת התאונה ומנגד נאמר שמספר הרישוי הועתק כנראה לאחר שרכב האמבולנס בבעלות הנתבעת הגיע כמה דקות מאוחר יותר למקום.

על כך יש להוסיף, משגרסת הנתבעת לפיה נהג האמבולנס עזב את הארץ או שנעשו ניסיונות כל שהם ע"מ לאתרו, לא הוכחה - הרי שיש להפעיל את החזקה לפיה הימנעות מהבאת עד פועלת לחובת הצד שנמנע מהבאתו וכל שיש בפני הוא עדותם ממקור ראשון של התובעים.