ת"ק 8993-09-15 אוחנה נ' מלונות אסטרל בע"מ

במהלך הימים 12.7.15 – 16.7.15 במסגרת "ימי עיון מטעם העמותה לקידום מקצועי חברתי של

עובדי מדינה", התארחו התובע, רעייתו ושתי בנותיהם, במלון "אסטרל מרינה" מרשת מלונות

הנתבעת באילת.

בעתירתו לחיוב הנתבעת בהשבת הסך של 2,680 ₪ ששולם לה על ידו בעד אחד משני החדרים בהם התארחו הוא ובני משפחתו (להלן: "חדר הבנות") ובתשלום פיצוי בגין עוגמת הנפש שלטענתו נגרמה לו בסך 2,320 ₪ ובסה"כ 5,000 ₪, טוען התובע כי ביום הראשון להגעתו אל המלון הוא נפגע כתוצאה מנפילת מנגנון המנעול של דלת המקלחת על רגלו וכי בחדר בו שוכנו בנותיו היה ריח חריף של ביוב אשר גרם להן לסחרחורות והקאות.

הנתבעת, המאשרת את דבר נפילת מנגנון מנעול הדלת על רגלו של התובע טוענת להגנתה כי עצמת הפגיעה המתוארת על ידו איננה סבירה ביחס לגודלו ומשקלו של המנגנון הקטן השוקל כ- 165 גר' בלבד ומוסיפה כי סירובו להתפנות לטיפול רפואי מלמד גם הוא על כך שהפציעה שנגרמה לו לכאורה, לא היתה חמורה. באשר לתלונה בדבר הריח הרע בחדר הבנות טוענת הנתבעת כי מעבר להיות התלונה מופרכת מכל וכל, הרי ששתי הקריאות שהתקבלו אצל צוות המלון בעניין זה נמסרו בשעות האחרונות לשהות התובע ובנות משפחתו במלון.

בעדותו בפני הוסיף התובע וטען כי נציגת המלון שהגיעה לחדרו בעקבות קריאתו היתה עדה להתנפחות רגלו ואף בקשה לפנותו לבית חולים, אלא שהוא העדיף שלא להתפנות כדי שלא להסב צער לבנותיו אשר חיכו לחופשה אותה הוא העניק להן כמתנה לקראת גיוסן לצה"ל. בנוסף לכך טען התובע כי למן היום הראשון להגעתם אל המלון הוא חזר ובקש לטפל בבעיית ריח הביוב בחדר הבנות ואולם "באו מספר פעמים אנשי אחזקה של המלון והם ראו את הריח שדולף, הם באו, פתחו קופסא וסגרו... ואמרו שאין להם מה לעשות". לגרסת התובע, על אף בקשתו כי יינתן לבנות חדר חלופי, הוצע להן חדר כזה רק ביום הרביעי מתוך חמישה ימי השהות במלון, שלב שבו לא היה עוד טעם במעבר. בתשובותיו לשאלות נציג הנתבעת ובתגובה לרישומים המופיעים בד"וח התלונות לגבי החדר מהם עולה כי התלונה בדבר ריח הביוב נמסרה לצוות המלון רק ביום האחרון של החופשה, טען התובע כי התלונות והבקשות המופיעות בדו"ח שצורף לכתב הגנתה של הנתבעת לגבי חדר הבנות (חדר 208) לא נמסרו על ידו אלא על ידי בנותיו, ועמד על כך שתלונתו הראשונה בדבר הריח הרע בחדר הבנות נמסרה לצוות המלון עוד ביום הראשון באמרו: "מהשעה הראשונה שנכנסתי שהיינו בחדר, שהפעלנו את המזגן, יצא ריח של כמו בהמה שהיתה בתוך החדר... היה ריח שלא היה ראוי לאכלוס. אני עמדתי מול כל אנשי צוות המלון והנציגה של יחסי ציבור שליוותה אותנו כחברי העמותה".

אשת התובע שהעידה מטעמו, טענה גם היא כי נציגת המלון נכנסה לחדר הנדון "מהיום הראשון" אמרה שהיא איננה יודעת מנין הריח "ואז גילתה שזה ריח מהמזגן" ובכל הנוגע לנפילת מנגנון מנעול דלת המקלחת על רגלו של בעלה סיפרה: "פעם ראשונה שבעלי נכנס להתקלח נפל עליו המנגנון של הדלת, הם טענו שזה לא כבד, אני רציתי להביא את זה אבל פחדתי שזה רכוש של מלון ואני לא יכולה להוציא את זה, זה היה מאוד כבד והתנפחה לבעלי הרגל... הם סדרו את זה ואחרי שעה זה שוב נפל על הרצפה, מזל שלא עלי...".

בהתייחסותו לטענות התובע במהלך הדיון בבית המשפט , הגיש נציג הנתבעת את דו"ח הארוע

שנרשם בעקבות תלונת התובע אודות פגיעת מנגנון מנעול דלת המקלחת על רגלו –נ/1 בו נרשם כי

ביום 12.7.15 בשעה 14:00 התלונן התובע כי "כשפתח את דלת הכניסה לשירותים בחדר נפל עליו

על רגל ימין המנעול של הדלת" וכי "הומלץ לו לפנות למתקן רפואי אך הוא סרב".

דו"ח נוסף ללא תאריך (נ/3) הוגש רק בעקבות שאלתי האם ישנם מסמכים נוספים שהם רלבנטיים

לתקופת שהותם של התובע ובני משפחתו במלון, ובו נכתב כך: "היום הגיע שוב פעם לקבלה