ת"ק 8918-06-14 שושן נ' קקאו ביסטרו בר

1.על אף הסכמת הצדדים להצעתי כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה ולא יהיה מנומק, בחרתי לנוכח התוצאה שאליה הגעתי לנמקו בקצרה.

2.התובעת טוענת כי ביום האירוע ביציאתה מבית הקפה "קקאו" במרינה בהרצליה נפל שלט על רגלה. בתביעתה נכללים תיאורים מסמרי שיער על שלט כבד שנפל על רגלה וגרם לה לחשוש שאיבדה את הרגל. בהמשך היא טוענת לנזקים כלכליים גדולים ובהם אבדן שכר בגובה 10,000 ₪ והוצאות רבות נוספות.

3.הנתבעת לא הביאה לדיון עד רלבנטי מעובדי בית הקפה, אך במהלך הדיון הוצגה בפני תמונת השלט הרלבנטי שהוא שלט קלקר במסגרת מתכתית (שלא כמו שתיארה התובעת שלט כבד משקל).

4.לנוכח אי הבאת עד על ידי הנתבעת אני קובע כי אכן נפל שלט על רגלה של התובעת.

5.מנגד, עיון במסמכים הרפואיים שהגישה לי התובעת מעלה כי לא נגרם לה נזק של ממש. כל שמתואר במסמך הוא "אודם קל בבוהן ימין", ושנרשמו לה משככי כאבים לעשרה ימים. ימי חופשת מחלה לא נרשמו לה.

6.התובעת לא ביססה את תביעתה לנזקים נוספים במסמכים כלשהם. כך למשל אבדן השתכרות בגובה 10,000 ₪ שלו היא טוענת, הוסבר במהלך הדיון בכך שהחלה את התמחותה במשפטים באיחור של שלושה שבועות (כאשר שכרה החודשי הוא 5,000 ₪ ואף על פי שלא מדובר בעבודה גופנית ושלא נרשמו לה ימי חופשת מחלה). כך גם תביעת 5,000 שקלים על עזרה בבית נומקה בצורך להיעזר בעוזרת בית – סכום מופרך לכל הדעות, ושלא נתמך במסמכים כלשהם. כך לגבי כל אחת מן ההוצאות שלהן טוענת התובעת.

7.סכומי התביעה המופרזים והבלתי מבוססים גרמו לי להתלבט אם לפסוק לתובעת פיצוי כלשהו, אך לבסוף החלטתי שלא להתעלם מהכאב והסבל שנגרמו לה בשל רשלנותה של הנתבעת באי קיבוע השלט למקומו.

8.בשורה התחתונה החלטתי כי הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.