מושקטל ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ ואח'

1.טיסה מיוון לישראל בוטלה שכן זמן קצר לפני ההמראה אחת הדיילות חלתה באורח חמור ולא צפוי, וקם הכרח לפנותה לבית חולים מקומי. בהתאם לרגולציה החלה על חברת התעופה לא ניתן היה להטיס את המטוס כשצוות האוויר חסר אדם. האם חב מפעיל הטיסה כלפי הנוסע בפיצוי כספי מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן – חוק שירותי תעופה)? או שמא מדובר ב"נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" של מפעיל הטיסה כאמור בסעיף 6(ה)(1) לחוק, הפוטרות אותו מתשלום הפיצוי? אלו השאלות העיקריות העומדות להכרעה בתביעה זו.

2.התובעים רכשו מהנתבעת 2, השטיח המעופף בע"מ (להלן – השטיח המעופף), חבילת נופש ברודוס, יוון. הטיסות לרודוס ובחזרה בוצעו על-ידי הנתבעת 1, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן – ארקיע). בתום החופשה הגיעו התובעים אל שדה התעופה המקומי על מנת לטוס חזרה לישראל. הטיסה אמורה הייתה להמריא ביום שישי, ה-30.9.2016, שעה 11:30 בבוקר. לתובעים וליתר הנוסעים נמסר כי הטיסה תתעכב. הטעם העיקרי שהוצג לעיכוב הוא שאחת הדיילות חשה ברע והיה צורך לפנותה לקבלת טיפול רפואי. עוד הוסבר שבנסיבות אלו המטוס אינו יכול להמריא כשצוות האוויר בהרכב חסר. כן נמסר לתובעים כי קיימים עיכובים בטיסות במרחב האווירי בישראל בשל אישים אשר הגיעו לארץ מחו"ל להשתתף בהלוויית נשיא המדינה שמעון פרס ז"ל שנערכה באותו יום. בסביבות השעה 14:30 המריא המטוס מרודוס לישראל כשכבודת כל הנוסעים מצויה עליו, אולם ללא הנוסעים עצמם. התובעים מוסיפים כי בזמן שהמתינו בשדה התעופה לא היה במקום נציג מטעם הנתבעים. לטענתם, אין בשדה התעופה גישה לאינטרנט ולא הייתה להם דרך ליצור קשר עם קרוביהם בישראל. עוד מוסיפים התובעים שרק בסביבות השעה 16:00 ניתנה להם האפשרות לרכוש מזון ושתיה בקפיטריה במקום.

ההמתנה הלכה והתארכה, ולקראת כניסת השבת קבוצה של כ-30 נוסעים שומרי שבת, והתובעים ביניהם, הוסעה לבית מלון על מנת שישהו בו עד צאת השבת. התובעים טוענים כי פתרון זה לנוסעים שומרי השבת נמצא לאחר פנייה שנעשתה מטעם אחד הנוסעים ולא ביוזמת ארקיע. בית המלון שבו שוכנו התובעים היה אותו בית המלון שבו בילו בחופשתם. התובעים הגיעו לבית המלון ללא הכבודה, ועל כן היה עליהם לרכוש ביגוד, מוצרי היגיינה ומזון שישמשו אותם בסוף השבוע. הנוסעים שאינם שומרי שבת המריאו חזרה לישראל באותו יום בשעה 21:00. התובעים ויתר הנוסעים שומרי השבת המריאו חזרה לישראל במוצאי שבת, שעה 01:30.

בכתב התביעה עותרים התובעים לקבלת הפיצוי הסטטוטורי על-פי חוק שירותי תעופה (בסך 1,290 ש"ח לכל תובע), החזר הוצאות בגין רכישות שביצעו לאחר שהיה עליהם לשהות זמן נוסף ברודוס ללא הכבודה (בסך 5,500 ש"ח לכל תובע), ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם וחוסר הוודאות שבו היו שרויים (בסך 3,000 ש"ח לכל תובע). התביעה הוגשה נגד ארקיע ונגד השטיח המעופף.

3.מנגד, ארקיע טוענת כי זמן קצר לפני מועד הטיסה, לאחת הדיילות אירע משבר בריאותי חריף ומצבה חייב את פינויה לבית החולים באופן מידי. לטענת ארקיע, מדובר היה באירוע פתאומי ולא צפוי. עוד נטען, כי על-פי הרגולציה החלה על חברות התעופה לא ניתן היה להטיס את המטוס כשצוות הדיילים חסר (תקנה 161 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), תשמ"ב-1981 (להלן – תקנות הטיס)). ארקיע מוסיפה כי היא מיד החלה לשקוד על פתרון למצב שנוצר, והמענה הטוב ביותר שנמצא היה הבאת מטוס חלופי מישראל של חברה אחרת עם צוות אוויר נוסף. בנוסף נטען כי הכבודה שכבר הועמסה על המטוס לא נפרקה ממנו, על מנת לקצר עד כמה שניתן את משך הזמן שיידרש להכנת המטוס החלופי לטיסה. אלא שלדברי ארקיע אותו יום היה "יום חריג בתעופה הישראלית ובמרחב האווירי של ישראל" (בלשונה בסעיף 11 לכתב ההגנה), שכן בנוסף לעומס שנבע מתקופת החגים, משלחות רבות הגיעו באותה עת מחו"ל לישראל לשם השתתפות בהלווייתו של נשיא המדינה לשעבר. הדבר הוביל לעיכוב משמעותי ביציאת המטוס החלופי מישראל לרודוס. בנוסף, בניגוד לטענת התובעים טוענת ארקיע כי חולקו לנוסעים שוברים לרכישת מזון, וכי נציג ארקיע המקומי עדכן את הנוסעים באופן שוטף בהתפתחויות. כן נטען כי נציג ארקיע סייע לכל נוסע שפנה אליו בשירותי תקשורת לצורך עדכון קרובי המשפחה בישראל על העיכוב בזמן הטיסה.

ארקיע מוסיפה כי משעודכנו הנוסעים על כך שיש להמתין למטוס אחר שיגיע מישראל, הודיעו מספר נוסעים, והתובעים ביניהם, כי הם שומרי שבת ועל כן הם בוחרים שלא לטוס באותו הערב אלא במוצאי השבת. לאור בקשה זו, דאגה ארקיע להסיעם לבית מלון בדרגת חמישה כוכבים שבו מסופקת כלכלה מלאה, על חשבונה. ארקיע מוסיפה כי העניקה לתובעים שובר הנחה בסך 100$ ברכישת טיסה עתידית.

אשר לסעדים הנתבעים בתביעה, ארקיע טוענת כי אין היא חייבת בפיצוי הסטטוטורי על-פי חוק שירותי תעופה, שכן העיכוב בטיסה נבע מגורם שאינו בשליטתה כאמור בסעיף 6(ה)(1) לחוק. לדבריה, היא נקטה בכל המאמצים האפשריים מבחינתה למציאת פתרון למצב שנוצר. לטענת ארקיע, מדובר ב"כוח עליון". בדיון הסבירה נציגת ארקיע כי אף חברת תעופה לא דואגת להימצאותו של איש צוות אוויר עודף למקרה שבו אחד מאנשי הצוות יהיה לא כשיר לטיסה בשל מצבו הבריאותי. לטענת ארקיע מדובר בדרישה לא ריאלית אשר תטיל נטל שאינו סביר על חברות התעופה. עוד מפנה ארקיע לאתר האינטרנט שלה שבו נרשם שהיא אינה ערבה לזמנים הנקובים בלוחות הזמנים, וכי אלו ניתנים לשינוי ללא הודעה. ארקיע מדגישה כי הטיסה המדוברת היא טיסת שכר, שמטבע הדברים זולה יותר ושינויים במועד ההמראה בה הם שכיחים. כן נטען על-ידי ארקיע כי התובעים הם שבחרו שלא לטוס בטיסה החלופית בשל היותם שומרי שבת. נציגת ארקיע טענה כי ארקיע היא חברת תעופה הטסה בשבת, ושהיא כלל לא הייתה מחויבת לדאוג לשכן את התובעים במלון אם בחרו שלא לטוס לאחר כניסת השבת. לבסוף טוענת ארקיע כי יתר רכיבי הפיצוי הנתבעים ממנה הם מוגזמים ולא הוכחו.

4.השטיח המעופף טוענת כי כסוכנת הנסיעות, אין לה אחריות לגבי הנטען בתביעה ולא היה מקום להגיש את התביעה נגדה.

דיון והכרעה