בפניי תביעה כספית על סך 15,000 ₪.
התובע הינו לקוח וותיק של חברת פרטנר תקשורת, הנתבעת בתיק זה.
ביום 19.6.16 הגיע התובע לסניף הנתבעת במתחם חוצות המפרץ על מנת לרכוש מכשיר טלפון נייד עבורו. לדבריו, הוא בדק והשווה מחירים, וראה כי מחירו של הדגם אותו הוא רוצה, אצל הנתבעת, הוא 3,999 ₪. הוא ניגש לנציגת מכירות בשם חלי, אשר לדבריו מסרה לו כי ישנה עסקה כדאית יותר מזו המבוקשת על ידו, לפיה ישלם 500 ₪ לחודש, כלומר 120 ₪ יותר מהתשלום החודשי הקבוע שלו כיום, ואז, יוכל לקבל שני מכשירים ולא רק מכשיר אחד.
התובע עשה חישוב מהיר, והבין לדבריו, כי מדובר בעסקה כדאית יותר, ועל כן, קיבל את ההצעה של נציגת המכירות. עוד נטען, כי אותה נציגה מסרה לו, כי במסגרת העסקה שהוא מבצע כעת, הוא יקבל מתנה מהחברה, מכשיר טלפון מדגם פשוט יותר ומשקפת מציאות מדומה הואיל ורכש שני מכשירי טלפון מהחברה. לדבריו, הוא הבהיר כי הוא לא צריך מכשיר נוסף, לא יהיה לו בו כל שימוש, אך נציגת המכירות אמרה לו שמדובר במתנה, והוא יכול לעשות איתה מה שהוא יחפוץ. לאחר מסע של שכנועים כבדים מצד אותה נציגת מכירות, הסכים התובע לקבל את מכשיר הטלפון שניתן לו לטענתו במתנה.
לכששב הביתה, גדוש במכשירים ובמתנות, הבחין כי בנוסף לשני המכשירים אותם רכש, והמכשיר השלישי והמשקפת אותם קיבל מתנה, נמצאו גם רמקולים, שאותם לא הזמין ולא ביקש.
אשתו של התובע בדקה מאוחר יותר בחשבוניות החודשיות שלהם, והבחינה כי התשלום החודשי הקבוע של בעלה לא עומד על 380 ₪, כפי שטענה נציגת המכירות, אלא נע בין 250 ל-300 ₪. עוד הסתבר לתובע ומשפחתו, כי הפריטים שניתנו להם במתנה, עלו לו כסף. הרמקולים עלו 536 ₪, המשקפת עלתה 356 ₪, ומכשיר הטלפון הנייד עלה לו 720 ₪. התובע ניגש בכעס רב לסניף הנתבעת, וביקש לבטל את העסקה, תוך שהוא חוזר על הטענות כי הוטעה, והולך שולל, ועל כן, הוא מבקש את ביטול העסקה.
הנתבעת כופרת בנטען בכתב התביעה, ומבהירה כי נציגת המכירות, שערכה את העסקה עם התובע, הסבירה לתובע בדיוק את פרטי העסקה, מעולם לא נאמר לו במהלך ביצוע העסקה וההתקשרות החוזית בין השניים, כי הוא מקבל פריטים במתנה. התובע חתם על מסמכי הרכישה ומסמכי סיכום העסקה הנושאים 3 עמודים, בהם פורטה העלות של כל מכשיר ומכשיר, ובניגוד לנטען על ידו, לא נמנעה ממנו אפשרות לקבל את המסמכים חתומים.
בדיון שהתקיים היום העיד התובע, אשר ביקש שבתו תרצה עבורו את טענותיו. כמו כן, העידה נציגת המכירות שביצעה את העסקה נשוא כתב התביעה, וכל צד מהצדדים טען את טענותיו.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את מכלול החומר המונח בפניי, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.
התובע טוען כי הובטח לו במהלך ביצוע העסקה, כי מכשיר הטלפון הנייד והמשקפת המדומה ניתנו לו במתנה והוא לא אמור לשלם עליהם.
עוד נטען, כי הוא ניגש לבצע את העסקה, לאחר שנציגת המכירות מסרה לו שהוא משלם 380 ₪ לחודש, ובתוספת של 120 ₪ נוספים, הוא יקבל שני מכשירים, ולא רק מכשיר אחד, כפי שהוא רוצה לרכוש.
בחנתי את גרסת התובע מול גרסת נציגת המכירות שערכה איתו את העסקה, ואני מעדיף את גרסתה על פני גרסתו.
גרסתו של התובע, שסופקה בעיקר על ידי בתו, לא מתיישבת עם החומר שבפניי.
התובע טוען כי ניגש לבצע את העסקה, וחתם חתימה אלקטרונית מול מסך, לאחר שסיכם את פרטי העסקה עם נציגת המכירות. אם בחר התובע לחתום ולהתחייב במסמך משפטי מחייב, ולטענתו לא ידע בדיוק על מה הוא חותם, היה עליו להסתייע באחד מבני משפחתו, כפי שהסתייע בבתו שהופיעה היום יחד איתו בבית המשפט, על מנת לוודא את פרטי העסקה.
הטענה שהוא חתם והוא לא ידע על מה הוא חתם, אף היא לא יכולה להתקבל או להישמע. מדובר באדם מבוגר, נבון, כשיר משפטית, אשר חזקה עליו שכאשר הוא חותם, הוא יודע על מה הוא חותם. ככל שהתובע טוען, כי הוא לא יודע עברית מספיק טוב, ולא יכל להבין על מה הוא חותם, יכל היה לבקש מאחת מהנציגות שירות יוצאות חבר העמים, שעובדות בסניף הנתבעת, לנהל את העסקה ולדבר איתו, או פשוט לא לבצע את העסקה, עד אשר יגיע יחד עם בתו או מישהו אחר, דובר השפה הרוסית, שיישב יחד איתו מול נציגת המכירות, ורק אז יבצע עסקה ויחתום על מסמכים משפטיים מחייבים.
יצוין בהקשר זה, כי מהחומר שבפניי, עולה כי התובע, שטוען שהוא לא שולט היטב בשפה העברית, ביצע בעבר עסקה קודמת לפני שנה וחצי, וחתם על מסמכים דומים ולא נשמעה מפיו כל טענה או חצי טענה על כך שלא הבין על מה הוא חותם.