אביטל נ' א. וולף בע"מ

התובעת, אשר רכשה מן הנתבעת מגהץ, הגישה את תביעתה לפיצוי כספי בסך 7,000 ₪- הוא שוויו של מגהץ חדש, לשיטתה (יצוין כי בפועל נרכש המגהץ ע"י אחר, אשר העבירו לחזקת התובעת, אך אין נפקות ממשית בדבר לענייננו, הואיל ואין חולק כי הנתבעת התייחסה כל העת לתובעת כאל מי אשר רכשה ממנה את המגהץ).

עיקר טיעונה של התובעת הוא, כי המגהץ היה לא תקין עם רכישתו וכי תוקן לפחות שמונה פעמים. עיקר טיעון הנתבעת מפי מנהלה הוא, כי המגהץ נרכש כתקין, הוא תוקן ארבע פעמים, לאחר שלא תופעל כהלכה ע"י התובעת, כי תקופת האחריות פגה זה מכבר וכי אין כל עילה בדין לחייבה.

לאחר ששמעתי בקשב רב את עדויות הצדדים, כמו גם עיינתי בכתבי הטענות ובכלל הראיות, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. להלן טעמיי.

מצאתי כי עדות מנהלת הנתבעת, המגובה בתיעוד, מהימנה. מן הראיות עלה כי המגהץ נרכש בפברואר 2016 וכי ניתנה בגינו אחריות למשך שנתיים ימים. המגהץ תוקן ארבע פעמים: בספטמבר 2016 הוחלף בו כרטיס אלקטרוני. כחודשיים ומחצה לאחר מכן, הוחלף הכרטיס, שנמצא פגום. בנוסף הוחלפו בפעמים אלה חלקים במגהץ- ככל הנראה בשל סתימות אבנית. בדצמבר 2017 הוחלף כרטיס בגב המגהץ. באפריל 2018- לאחר תום תקופת האחריות - הוחלפה בו ידית שבורה ונפתחו סתימות אבנית (ראו תמונות נ/1). בגין תיקון אחרון זה לא גבתה הנתבעת כל תשלום.

אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה המגהץ תוקן ארבע פעמים ולא "לפחות שמונה פעמים" כדברי התובעת. גרסת הנתבעת לא רק נתמכת בתיעוד ובעדות מנהלה, לפיה כל תיקון מתועד- אלא אף באמור בכתב התביעה עצמו, קרי- מפי התובעת. באופן דומה, טענת התובעת לפיה המגהץ התקלקל חודשיים לאחר רכישתו אינה מתיישבת עם הנתונים לעיל.

הנתבעת גורסת כי הצורך בתיקונים נבע משימוש לקוי של התובעת במגהץ. אין בידי להכריע האם אכן נבעו הליקויים רק, או גם, בשל האמור. לדידי אין נפקות לשאלה זו, לצורך ההכרעה שבפניי.

התובעת מסרה בעדותה כי אין היא מעוניינת בפיצוי כספי כי אם במגהץ חדש. בית המשפט בהליך זה, מוגבל על פי דין ביכולתו ליתן צו עשה, וזאת אף ללא קשר לשאלה האם קיימת הצדקה לקבלת תביעה מעין זו. לגופם של דברים אף אין כל הצדקה לכך.

לא הוכח בפניי כי המגהץ נמכר כלקוי. טענה מעין זו אינה מתיישבת עם הנתון לפיו התובעת עשתה בו שימוש משך למעלה משנתיים ומחצה, קל וחמר כאשר התובעת עצמה ציינה, כי הרבתה להשתמש בו . תקופת האחריות פגה. הנתבעת פעלה כדין עת תיקנה ליקויים בתקופת האחריות ואף עשתה כן פעם נוספת, ללא תשלום, לאחר תקופה זו.

לא מצאתי כל עילה שבדין- חוזית, נזיקית או אחרת - לקבל את התביעה, שעל כן היא נדחית בזה.

על אף האמור מצאתי בנסיבות שלא להשית הוצאות על התובעת. הטעם לכך הוא כי בכל זאת רכשה התובעת מוצר יקר ערך באופן יחסי, לאור מיהותו, והואיל ומצאתי לקבל את טענתה בדבר רצף ליקויים שהיו במגהץ ואשר לא ניתן לייחס את כולם, בהכרח, לשימוש לקוי.