-
לפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו, על-פי הנטען, לתובע, מר אבי בן שחר (להלן: התובע) בגין הפרת הוראת סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות), תשל"ד-1974 בדבר "אי עצירה בתחנה לאיסוף נוסע". התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, חברת אגד בע"מ (להלן: הנתבעת).
-
התובע טען בכתב תביעתו ובעדותו בפני כי ביום 30.12.14, הוא הגיע בשעה 7:30 לתחנת האוטובוס בצומת כפר חב"ד לכיוון תחנה מרכזית רמלה. בשעה 7:40, כך נטען, ראה התובע מרחוק את קו מס' 144 של הנתבעת. התובע סימן לנהג לעצור, אך לשווא – הנהג המשיך בנסיעתו ולא עצר בתחנה. התובע טען כי עלה בידיו לראות שהאוטובוס לא היה מלא בנוסעים וחלק מהמושבים היו ריקים מאדם. לדבריו, הוא התקשר לנציגת הנתבעת, שבדקה ומסרה לו כי בעוד זמן קצר יגיע אוטובוס נוסף. לעדותו, כעבור כ-12 דקות הגיע אוטובוס נוסף (עמוד 1 לפרוטוקול, שורה 15). התובע מלין כי עקב העיכוב שנוצר, נבצר ממנו להגיע בזמן לבדיקה שקבע מבעוד מועד ואשר אליה חיכה במשך זמן רב. בשל האיחור בהגעתו לבדיקה, לא עלה בידי התובע להשלימה במקום בו התעתד לבצעה מלכתחילה ("הגעתי למקום באיחור, רצו הרבה דברים לעשות איתי, לא היה לי זמן... עצרנו באמצע" – עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 17-18). לאור האמור ומאחר שתוצאות הבדיקה היו נחוצות לו באופן דחוף, הוא נאלץ לבצע את הבדיקה באופן פרטי, בעלות של 700 ₪, אותם הוא תובע מן הנתבעת. התובע מעמיד את נזקיו על סך של 5,750 ₪.
-
הנתבעת דוחה מכל וכל את טענותיו של התובע. נטען כי מעיון בנתוני הג'י פי אס של האוטובוס שביצע את קו השירות, עולה כי האוטובוס עצר בתחנה במועד האמור ולפיכך, ככל הנראה חל בלבול אצל התובע בנוגע למיקום, לתאריך או לשעה המצוינים בתביעתו. עוד מעלה הנתבעת טענות כנגד גובה הנזק, ומציינת כי שומה היה על התובע להקטין את נזקיו על דרך של שימוש במונית, ותביעת עלותה מאגד.
-
בדיון שנערך העיד התובע. מטעם הנתבעת העידו נציגה, מר גיא ברקוביץ. בנוסף, העיד מר שמעון מילס (להלן: נהג האוטובוס), שהיה אמון על הנסיעה בקו המדובר בשעות ובתאריך הרלבנטיים.
-
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, את המסמכים שצורפו אליהם, את המוצגים שהוגשו ואת הפסיקה אליה הפנה התובע, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בפני, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח, במידה הדרושה במשפט אזרחי, את תביעתו.
-
התובע מזה ונהג האוטובוס מזה, מסרו גרסאות עובדתיות סותרות. התובע עמד בעדותו על כך שהאוטובוס לא עצר בתחנה ואילו נהג האוטובוס העיד כי "אין מצב כזה שאני לא עוצר בתחנות, אני עובד 46 שנה באגד, מתוך זה 15 שנה פנסיונר, את הקו הזה 144 אני עושה אותו 15 שנה... אין סיבה לא אעצור בתחנות... אני עצרתי בתחנה" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 30-27). לתמיכה בגרסת הנתבעת, הוגש במעמד הדיון דו"ח פעילות נהג (סומן נ/1), המאשר כי נהג האוטובוס שהעיד הוא שנהג באוטובוס הרלבנטי ויצא לדרכו בשעה 6:50 בקו 144. עוד הוגש דו"ח ג'י פי אס (סומן נ/2), אשר מציג את מהירות נסיעתו של האוטובוס לפי שעות ומיקום, ביום האירוע. כזכור, טען התובע בכתב תביעתו כי האוטובוס לא עצר בתחנה בשעה 7:40. ואולם מדו"ח הג'י פי אס עולה, לכאורה, כי בין השעה 7:39 לבין השעה 07:40 היה האוטובוס בעצירה מלא (מהירות נסיעתו עמדה על 0 קמ"ש), במיקום הרלבנטי. מבלי לקבוע מסמרות בעניין משקלו של מסמך זה, הרי שמקום בו מדובר בגרסה מול גרסה, לא שוכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני זו של נהג האוטובוס. מכאן שלא עלה בידי התובע להוכיח את האירוע מושא התביעה.
-