שאלת תחולתה של "פוליסת ביטוח חיים" שהיוותה תנאי לנטילת משכנתא לרכישת דירה

פסק דין

פתח דבר

פסק דין זה עוסק בשאלת תחולתה של "פוליסת ביטוח חיים" שהיוותה תנאי לנטילת משכנתא מהבנק, לצורך רכישת דירה, לאחר פטירתו של "הלווה הנוסף" בתאונת דרכים, כאשר תשלומי ההלוואה החודשיים ופרמיות הביטוח שולמו על ידי הלווים למשך כעשרים שנה, כסדרם.

טענתו המרכזית של הבנק היא שללווה הנוסף לא נערך ביטוח חיים, למעט ביחס להלוואה אחת מתוך 5 הלוואות שניטלו, המכונות על ידו כ-"הלוואת משנה", כאשר נגבו פרמיות ביטוח החיים עבור המנוח, בטעות. מכל מקום, פוליסה זו הסתיים תוקפה כבר בשנת 2005, כ- 6 שנים לפני פטירת המנוח, בהגיעו לגיל 65 והבנק הפסיק לגבות עבור המנוח פרמיית ביטוח חיים. התובע מנגד, שהינו בנו של המנוח אשר עבורו ניטלה ההלוואה, טוען כי יש תחולה לפוליסת הביטוח ביחס לאביו המנוח, ומשכך על הבנק להחזיר לו את התשלומים ששולמו מחשבונו להחזר המשכנתא ממועד פטירת אביו המנוח, ולאפס את יתרת המשכנתא או לחילופין לשלם לו את יתרת המשכנתא באותו מועד.

העובדות שאינן במחלוקת

אין חולק, כי בתאריך 13.5.1993 חתמו התובע, מר שחר חילאוי (להלן: "התובע") ואביו המנוח, מר נעים חילואי ז"ל (להלן: "המנוח") על חוזה לקבלת הלוואה (שמספרה 10-4000611) בסך כולל של 128,000 ₪ לשם רכישת דירה בעפולה (להלן: "ההלוואה"). הלוואה זו מורכבת מחמש הלוואות משנה או מחמשה תקציבים, מסיבות טכניות הקשורות בבנק.

כמו כן, אין חולק כי הבנק לא הסכים להעניק את ההלוואה לתובע, אשר למענו ניטלה ההלוואה, ללא צירוף אביו כלווה נוסף, מאחר והתובע היה במועדים הרלוונטיים לנטילת ההלוואה, סטודנט למקצוע ראיית חשבון, כל זאת לצורך הבטחת פירעון התשלומים על פי תנאי המשכנתא.

במעמד החתימה על טפסי ההלוואה, חתם התובע על "טופס הצטרפות לביטוח חיים" שנמסר לו ע"י הבנק כתנאי לנטילת המשכנתא. עוד אין חולק כי החל ממועד נטילת ההלוואה ואילך עמדו הלווים בתשלומי המשכנתא והפרמיה בגין ביטוח חיים כסדרם, בסכומים ובמועדים שנקבעו על ידי הבנק.

בתאריך 16.10.2011, קיפח אביו של התובע את חייו בתאונת דרכים. משכך, פנה התובע לבנק והודיע על פטירת אביו וביקש לממש את זכויותיו על פי פוליסת הביטוח. בתגובה, הודיע לו הבנק כי הביטוח אינו תקף תוך שהוא מעלה שני נימוקים לכך: הראשון, מאחר והמנוח נעים היה מעל גיל 65 במועד פטירתו, פקע הביטוח על פי תנאי בקשת ההצטרפות לביטוח חיים. הנימוק השני, תשלומי הפרמיות על פי התעריף הזוגי נגבתה מהתובע ואביו המנוח בטעות. אין חולק כי עקב גילוי זה, זיכה הבנק את חשבונו של התובע בסכום הפרמיה המיותרת אשר נגבתה מהם בטעות, זיכוי אשר בא רק לאחר פניית התובע לבנק בהודעה על פטירתו אביו המנוח.

עיקר טענות התובע

כאמור, לאחר פטירת אביו המנוח, פנה התובע לבנק כדי לברר את עניין מימוש פוליסת הביטוח. הבנק אישר שיש ביטוח חיים תקף לתובע ואביו המנוח וכי תשלומי הפרמיה מתבצעים כסדרם. ברם, לאחר שהודיע התובע לבנק שאביו נפטר, ומשכך הוא מבקש לממש את הביטוח, השיב הבנק כי הביטוח עבור אביו כבר אינו בתוקף מאחר ובמותו היה המנוח מעל גיל 65 שנה וכי תשלומי הפרמיות שנגבו במשך כל השנים נגבו בטעות.