צור נ' נהרי

1.לפני תביעה כספית נזיקית, על סך 10,000 ₪, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין ליקויים שנתגלו במערכת האינסטלציה בביתה שנגרמו לטענתה בעקבות עבודתו הרשלנית של הנתבע.

2.אליבא דגירסת התובעת כעולה, מכתב התביעה, במהלך חודש מרץ 2009 רכשה דירה בשכונת גבעת זאב (להלן: "הדירה") מהקבלן שמואל בן עטר ( להלן: "הקבלן"). בעקבות רכישת הדירה ביקשה התובעת להחליף את כל האריחים והכלים הסניטרים בדירה ולצורך כך, שכרה את שירותיו של הנתבע. בין התובעת והנתבע הוסכם על עלות העבודה הקבלנית בסך 4,500 ₪ מתוכם שולם לנתבע סך של 3,000 ₪ על חשבון.

3.כעבור יומיים ממועד ההסכם, החלו הנתבע ושני פועלים מטעמו בהרכבת הכיור והאסלה וכשנתקלו בקשיים הפסיקו את עבודתם. ביום השני לביצוע עבודתם הרכיבו את הכיור באופן לקוי כאשר כבר באותה עת החלה נזילה. ביום השלישי לביצוע העבודה, התקשר הנתבע והודיע, כי נאלץ הוא להפסיק את ביצוע העבודה מכיוון שקיבל פרוייקט גדול אחר. לאור זאת, נאלצה התובעת להזמין שרברב אחר שישלים את ביצוע העבודה שנזנחה על ידי הנתבע.

4.לאחר כשנה ממועד ביצוע עבודתו של הנתבע, החלה נזילה במערכת ההסקות של הדירה וכן, החל תחב בקירות וכן ריח של צחנה מאזור השירותים. התובעת פנתה לנתבע שהודיע לה, כי הינו מסרב לבוא ולתקן את הליקויים הנ"ל.

5.לכתב התביעה צרפה התובעת חוות דעת מטעמה של שמאי המקרקעין, מר יעקב פטל, מיום 31.10.2014, לתמיכה בטענותיה. כעולה מחוות הדעת, מר יעקב פטל בדק ביום 19.10.14 את הליקויים בדירת התובעת המיוחסים לעבודתו של הנתבע ומצא את הממצאים הבאים: קיומה של רטיבות משני רדיאטורים כאשר מקור הרטיבות הינה בצנרת ועל פי הערכתו עלות תיקון והחלפה כ 1,200 ₪. כמו כן, נמצאה רטיבות בצנרת המטבח אשר עלות תיקונה נאמדה על ידו בכ- 500 ₪. בנוסף, נמצאה דליפה מצינור מים לכיור בחדר השירותים כאשר עלות התיקון נאמדת בכ- 500 ₪. המומחה מצא אף אי ביצוע מחסום ריחות, כאשר ליקוי זה מחייב פירוק חלק מהריצוף בעלות תיקון והחלפה של כ- 2,100 ₪ וכן, עלות 'בדיקת לחץ, בצנרת חנוכיית המים נאמדה בכ- 800 ₪.

6.הנתבע בכתב הגנתו מכחיש טענות התובעת וטוען תחילה, כי עילת התביעה התיישנה כאשר לדבריה, העבודה הנטענת בוצעה בחודש מרץ 2009 בעוד כתב התביעה הוגש בחודש מרץ 2016. בנוסף ציין הנתבע, כי התובעת הגישה נגדו תביעה קודמת הנסובה סביב עילת תביעה זהה ( ת"ק 62342-10-13 בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים) שנמחקה בהמלצת בית המשפט. בנוסף טוען הנתבע להעדר יריבות בינו לבין התובעת, שכן, לדבריו, העבודה הוזמנה על ידי בעלה לשעבר של התובעת.

7.לגופן של טענות, טוען הנתבע, כי העבודות בבית התובעת הופסקו לאחר שהתובעת הפריעה לעבודת הפועלים ולא נתנה להם לעבוד. לדבריו, לאחר שיחה עם בעלה של התובעת ולאחר שהוסבר לו את שקרה, סוכם, כי ייפרדו לשלום ללא טענות אחד כלפי השני. בנוסף, מציין הנתבע, כי ביצע כ- 80% מכלל העבודה, והאינסטלטור שהגיע אחריו היה אחראי לסיום העבודה. לדבריו הפסקת העבודה לבעל מקצוע טרם סיומה מכילה בתוכה הסכמה, כי לבעל המקצוע אין אחריות בנוגע לעבודה. לדבריו, על התובעת להפנות טענותיה הנוגעות לאיכות העבודה לקבלן שבנה את הדירה, ממנו הדירה נרכשה הדירה. אחריותו של הנתבע נסובה אך סביב הרכבת הכלים הסניטריים בדירה לפני אכלוסה.

8.הנתבע טען בנוסף, כי חוות הדעת איננה רלוונטית הואיל והיא מתייחסת לפגמים שקיימים בדירה שלא קשורים כלל לעבודה אשר ביצע כגון העדר מחסום, רטיבות מהרדיאטורים, רטיבות מצנרת המטבח, דליפות ונזילה מחנוכיית המים וכן, נוכח חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבודה טען לניתוק קשר סיבתי בין עבודתו לממצאיה.

9.בדיון שנערך בפניי ביום 6.9.16, במעמד הצדדים העידו הם בפניי. התובעת חזרה על עיקרי כתב תביעתה וציינה, כי ביקשה למחוק את תביעתה הקודמת נוכח הערות בית המשפט, כי התביעה לא נתמכה בחוות דעת מומחה. כמו כן, ציינה, שלבסוף תיקנה את הליקויים על ידי קבלן אחר לפני כחודשיים. הנתבע טען מאידך גיסא, כי העבודה הוזמנה על ידי בעלה של התובעת וכי ככל שקיים ליקויים במערכת האינסטלציה על התובעת היה לפנות לקבלן הבנייה.