לפני תביעה כספית שעניינה נזקי רכוש שנגרמו ברכב התובע מ.ר. **-***-**, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.1.2016 בפרדס חנה. הנתבעת היא נהגת רכב מ.ר. ******. סכום התביעה 3,000 ₪ והוא כולל החזר ניקוי השתתפות עצמית בסך 2,031 ₪ ופיצוי בגין אובדן הנחה בפוליסת הביטוח.
לטענת התובע, הנתבעת פגעה בו בעת שסטתה לעבר נתיב נסיעתו במעגל תנועה בפרדס חנה.
התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי אשר נסמכה על בדיקה שנערכה ביום 15.2.2016. יצויין, כי בכתב התביעה לא ציין התובע כי קיבל פיצוי מחברת הביטוח, וממילא לא הציג אישור העדר תביעות והדבר התברר רק לאחר שהתובע נשאל על כך על ידי בית המשפט בישיבה מיום 18.2.2018. באשר לאובדן ההנחה הנטענת, התובע לא צירף מסמכים לביסוס טענתו. התובע צירף קבלה על תשלום דמי ביטוח שנתיים לתקופה לאחר התאונה בסכום של 2,900 ₪, אולם לא הציג ראיות לתמוך בטענתו כי קודם לתאונה שילם דמי ביטוח בסך 2,115 ₪ בלבד.
גרסת התובע
התובע העיד כי נסע במהירות סבירה בנתיב השמאלי במעגל התנועה ולפתע הבחין ברכב הנתבעת שהיה בנסיעה מהירה. לטענתו, לאחר שהבחין ברכב התובעת עצר ובעת שהיה בעמידה מוחלטת פגע בו רכב הנתבעת. התובע העיד כי שעת האירוע היתה בסביבות שבע בערב, הכיכר היתה מוארת והיתה בה תנועה רבה, ולכן נסע במהירות איטית ויכול היה לבלום. רכב התובע נפגע בפנס הקדמי הימיני ובסביבתו.
מטעם התובע העיד העד חן אורייב, שהוא בנו של חברו של התובע, אשר נסע ברכבו של התובע וישב לידו. העד העיד כי "היינו בתוך הכיכר וגאיה [הנתבעת – י.ג.] נכנסה לכיכר ולא עצרה. העד הוסיף כי רכב התובע נסע במהירות של כ- 30 קמ"ש . עוד הוסיף כי "אני פתאום הבחנתי שהוא עוצר. אחרי שהיא נכנסה בנו הוא עצר" (עמ' 3 , ש' 23-32).
הנתבעת העידה כי לפני שנכנסה לככר עצרה במעבר חצייה ולפניה עבר רוכב אופניים. לטענתה, משראתה שהככר פנויה נכנסה אליה ולאחר שנסעה מרחק קצר ביותר הגיע רכב התובע ופגע בכנף השמאלי של רכבה. הנתבעת העידה כי היו ברכב שתי חברות נוספות, שלא ביקשה לזמן לעדות כיוון ששתיהן שוהות בחו"ל. בהקשר זה יצויין כי בירור ההליך הנוכחי נדחה לבקשת הנתבעת, שהועברה על ידי אביה, כיוון שאף היא שהתה תקופה ממושכת בחו"ל. עוד יצויין, כי הנתבעת הסבירה בכתב הגנתה כי בעטיה של אותה נסיעה, שהיתה מתוכננת למועד סמוך לאחר התאונה, לא הוגשה תביעה מטעם בעלי רכב הנתבעת כנגד התובע בגין נזקים שנגרמו לרכב זה וכי במעמד הדיון הסבירה כי החברות שהיו עמה ברכב היו גם שותפותיה לטיול הגדול.
בנסיבות העניין, משצורפו לתיק ראיות על טיולה הממושך של הנתבעת, שהיא בחורה צעירה, בסמוך לאחר התאונה, ובהתחשב בטיבו של ההליך ובסכום התביעה, אינני זוקף את אי העדת החברות לחובת הנתבעת.
באשר לעדותו של העד חן, לא מצאתי לייחס לה משקל לתמיכה בתביעה. העד העיד כי בזמן התאונה היה עסוק במכשיר הטלפון הסלולרי שלו (עמ' 3, ש' 26) כך שלמעשה לא ראה את התרחשות התאונה במלואה. גם זיקתו לתובע, שהוא חברו של אביו, מקשה על קבלת דבריו כעדות נטולת פניות. זאת ועוד, בין עדות התובע ועדותו של חן קיימת אי התאמה הפוגעת בגרסת התובע. בעוד התובע העיד כי היה בנסיעה איטית שאפשרה לו לבלום ולהגיע למצב עמידה לפני שרכב הנתבעת פגע בו, העיד חן כי התובע עצר רק לאחר שנפגע וכי לפני הפגיעה נסע רכב התובע במהירות של כ- 30 קמ"ש.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.