פנחס אמיניאן נ' ליס פור יו ואח'

1.לפניי תביעה כספית, על סך 3,882 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.5.14 ברחוב שמואל הנביא בירושלים. התובע היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הבעלים של רכב מסוג הונדה מ.ר. 48-608-17 (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת 1 הינה הבעלים של רכב מ.ר. 65-745-74 הנתבעת 2 הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה המבטחת של רכב הנתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעות ")

2.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, התאונה אירעה עת נסע ברכבו בנתיב ימני מתוך שני נתיבי תנועה המצויים ברחוב שמואל הנביא בירושלים כאשר לפתע סטה רכב הנתבעות במהירות מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעתו בניסיון להשלים עקיפתו ופגע ברכבו.

3.אליבא דגירסת הנתבעות, כפי שהועלתה בכתב ההגנה, עת ביקש רכב הנתבעות לפנות ימינה בצומת, עמד רכב התובע בצד הכביש ובמקום המפריע לתנועת רכבים. נהג רכב הנתבעות ביצע עקיפה בזהירות וכדין משמאל לרכב התובע, ותוך איתות ושימוש במראות הרכב, וכאשר ביקש להשלים העקיפה, רכב התובע החל לפתע בנסיעתו, פגע ברכב הנתבעות מימין וגרם לתאונה.

4.ביום 3.9.15 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה. המחלוקת הנעוצה בין הצדדים נסובה סביב שאלה שבעובדה באשר לנסיבות אופן קרות התאונה וכנגזרת לכך בחינת שאלת האחריות לגרימתה. השאלה הינה האם רכב הנתבעות סטה בחדות ימינה במהלך עקיפתו את רכב התובע ופגע בו או שמא רכב התובע עצר בצד הדרך ובה בעת שרכב הנתבעות חלף על פניו וניסה לפנות ימינה לפניו החל רכב התובע בנסיעתו וגרם לתאונה.

5.בפניי העידו הנהגים המעורבים באשר לנסיבות קרות התאונה ועד ראייה שזומן מטעם התובע.

5.1התובע העיד, כי נסע ברכבו בכביש בר אילן בנתיב הימני, כאשר לפתע, רכב הנתבעות סטה מהנתיב השמאלי בכ-90 מעלות ופגע ברכבו. בהדגמה שנעשתה בפניי, התובע הציג את אופן קרות התאונה. לפי ההדגמה, רכבו נפגע בצידו השמאלי קדמי ואילו רכב הנתבעות נפגע מצידו הימני אחורי.

5.2עד מטעם התביעה, מר אהרון שרגא, (שלא היה נוכח באולם בית המשפט בעת מתן עדות התובע) העיד בפניי. לדבריו, היה עד לתאונה בהיותו הולך רגל במקום. בתחילת עדותו, העיד, כי הבחין ברכב התובע חונה עם רכבו, כאשר לפתע רכב הנתבעות סטה בחדות מנתיב נסיעתו לעבר נתיב בו היה מצוי רכב התובע מלפניו. בחקירתו הנגדית תיקן העד את עדותו ומסר, כי רכב התובע היה מצוי בנסיעה בנתיבו ואילו נהג רכב הנתבעים חתך אותו. בנוסף, לא ידע לאשר האם היה קיים נוסע נוסף ברכב התובע.

5.3נהג הנתבעות, מר ישראל מאיר יבור העיד, כי רכב התובע חנה בנתיב הימני סמוך לשער הכניסה לחצר אליה חפץ היה להגיע, וזאת כיוון שהמתין לאדם נוסף. משכך, נאלץ לנסוע בנתיב השמאלי ולעוקפו על מנת לפנות ימינה כדי להיכנס לחצר המצויה בסמוך למקום בצד ימין של הדרך. או אז החל רכב התובע בנסיעה ופגע ברכבו. לדבריו, הבחין כי אדם נוסף יושב לצד הנהג ברכב התובע.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים והעד מטעם התובע בפניי, ולאחר שבחנתי הראיות הנוספות שהוצגו כגון תמונות ממקום האירוע וכן ההודעות על קרות התאונה שהוגשו מטעם הצדדים סבורני, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.