בפני תביעה להחזר כספי שכר טרחת עורך דין, בשל טענת התובעת כי עורך הדין שאת שירותיו שכרה לא ביצע את העבודה שבשלה נשכרו שירותיו.
ביום 22.8.18 התקיים בפני דיון בהעדרו של הנתבע. במסגרת זאת ניתנה החלטתי, ולפיה נוכח העובדה שנעשו שלושה נסיונות לאיתור הנתבע ולמסירת כתב התביעה והזימון לידיו, כאשר בביקור השלישי הודבקה ההודעה על דלת הנתבע, כמו גם נוכח הצגת מסרון בטלפון הסלולארי, מטעמו של הנתבע והנושא את שמו ולפיה הוא מודע לקבלת כתב התביעה, הרי שיתאפשר לתובעת להמציא ראיותיה לשם מתן פסק דין. במהלך הדיון אפשרתי לתובעת ולבעלה לסור לביתם ולהמציא את הקבלה וחשבונית המס בגין התשלומים ששילמה לנתבע. בהעדרם של אלו, לא ניתן על ידי פסק דין במקום. לאחר שהתובעת סרה לביתה ולא איתרה את הקבלה אפשרתי לה להמציא בתוך 7 ימים את ראיותיה לבית המשפט.
היום התקבלה במזכירות הודעת התובעת ולפיה לא הצליחה לאתר כל ראיה בדבר תשלום שכר הטרחה.
בד בבד התקבל אתמול, 27.8.18, כתב הגנה מטעמו של הנתבע, ללא בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, אולם עם נימוקים לעיכוב ולכך שהנתבע, המכהן כעורך דין פעיל, אינו מתחמק מהתדיינות משפטית. כמו כן, מפרט הנתבע בבקשתו את אדני הגנתו ואת הטעמים לפיהם יש ליתן לו את יומו בבית המשפט. לבקשה/כתב ההגנה נלווה תצהיר בחתימתו של הנתבע.
ויודגש: בית המשפט טרם נתן פסק דין בעניינו של הנתבע, בהעדר ראיות לכאורה לחיזוק טענות התובעת.
כידוע, בהתאם לפסיקה, זכות הגישה לערכות הינה זכות חוקתית. לעניין זה ראו למשל את דבריה של כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה ברע"א 3454/04, ורקר נ' הראל ואח':
זכות הגישה של האזרח לערכאות הינה זכות חוקתית מוכרת; היא משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו מקרינה על דרך הפעלת סדרי הדין, ובתוך כך על ההתייחסות המתבקשת להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין. יחד עם זאת, בצד זכות חוקתית זו השמורה לבעל דין, חלות עליו חובות כלפי בית המשפט וכלפי בעלי הדין האחרים שנועדו להבטיח הליך תקין לפרט ולציבור. זכות הגישה לערכאות מותנית איפוא, בקיום חובות בסיסיות של בעל הדין לקיים הליך שיפוטי תקין. בעל דין אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות, לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וינתן לו יומו בבית המשפט חרף זאת. בתוך כך, על מבקש ביטול פסק להצביע על קיום אינטרס לגיטימי בביטולו. עליו להראות לא רק סיכוי טוב לזכות בתביעה אלא גם כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא נהג בדרך העלולה לסכלו.
כמו כן, כשענייננו בבקשה לביטול החלטה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל ואת סיכויי הצלחתו של הנתבע להוכיח טענותיו לגופו של עניין. לעניין זה ראו את פסק דינו של כבוד השופט אליהו מצא בע"א 5000/92, יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1), 830, פיסקה 8, עמ' 834-835:
שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 696). שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ' 698).
בנדון דידן ניתנה על ידי החלטה שמטרתה לאפשר לתובעת להוכיח טענותיה בטרם יינתן על ידי פסק דין כנגד הנתבע. התובעת לא הצליחה להרים את נטל הראייה. מאידך גיסא, הבהיר הנתבע הבהר היטב כיצד חמק ממנו הזימון לדיון האחרון, כמו גם ההיתכנות שלו להוכיח את טענותיו ולהביא ראיותיו ביחס לכתב התביעה שהוגש נגדו. מבלי להיכנס לעומקה של המחלוקת, נראה כבר כעת כי לנתבע ראיות שיסייעו לו להוכיח את טענותיו ועל פניו נראה כי יש לו סיכוי להוכיח את טענותיו.
בנסיבות אלו ייקבע דיון חדש בנוכחות הצדדים בהתאם ליומנו של בית המשפט בפני מותב חדש. המזכירות תרשום בפניה את כתובתו של הנתבע, עו"ד ראובן אברהם, מרחוב הרצל 44/4, ראשון לציון, וכל המצאה לכתובת זאת תיראה כאילו הגיעה ליעדה. לקראת הדיון יידרש הנתבע להמציא את העתק הקבלה/חשבונית המס מושא התביעה דנן.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.