ת"ק 55679-11-14 מורגנשטרן ואח' נ' מכבסת זוהר ואח'

תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בקשר עם עסקה שבה התקשרה התובעת עם הנתבעת לניקוי שני שטיחים שבבעלות התובעת.

לטענת התובעת, לצורך סיכום העסקה, היא שוחחה עם עובד בחנות הנתבעת בשם אבי, ואמרה לו כי אחד השטיחים הוא שטיח "איקאה", ואילו השטיח השני עשוי חבל. עוד אמרה לו, לגבי השטיח השני, כי היא אינה יודעת אם מדובר בשטיח עבודת יד (שטיח שעלות ניקיונו כמפורט להלן גדולה יותר). לדברי התובעת, אבי הציע לה הצעת מחיר לניקוי שני השטיחים תמורת 354 ₪, היא קיבלה הצעה זו, והשטיחים נלקחו לניקוי. ואולם, לדבריה, בהמשך, לאחר שנוקו השטיחים, התקשר אליה בעל המכבסה ואמר לה כי המחיר הוא 472 ₪ ובהמשך אף עלה המחיר ל-492 ₪. לדברי התובעת היא סירבה לשלם מחיר זה, אך בלית ברירה עשתה כן, והגישה, "בהמלצת הנתבעת", תביעה זו.

מנגד טוענת הנתבעת, כי השטיח השני הוא שטיח עבודת יד, אשר ברגיל, וכן על פי מחירוניה שלה, עלות ניקיונו היא גדולה יותר מעלות ניקוי שטיח רגיל. לדברי הנתבעת, הדבר אף הוסבר לתובעת בשיחות טלפון שהתקיימו עימה לפני סיכום העסקה. משאמרה התובעת, בשיחת הטלפון הראשונה (מבין שתיים) כי אין מדובר בשטיח עבודת יד, צוין בפניה המחיר האמור, ובהמשך, בשיחת הטלפון השנייה, לא סוכם מחיר, אלא רק נאמר לתובעת מהו המחיר עבור ניקוי שטיח רגיל, ומהו המחיר עבור ניקוי שטיח עבודת יד, והתובעת מצדה הסכימה לכך ומסרה את השטיחים לניקוי.

בתביעתה תובעת התובעת סכום של 138 בגין ההפרש בין המחיר שלטענתה סוכם עימה לבין המחיר שנגבה ממנה בפועל. כמו כן, היא תובעת סכום של 200 ש"ח בגין אגרת בית משפט ששולמה והטרחה וההוצאות שנגרמו לה לצורך הגשת התביעה.

הנתבעת מצדה הגישה תביעה שכנגד שבמסגרתה היא תובעת סכום של 750 ₪ בגין ההוצאות שגרמה לה הגשת התביעה נגדה.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

התובעת העידה לגבי שיחות הטלפון שקיימה עם הנתבעת. לעומת זאת, מטעם הנתבעת הגיע לדיון מנהלה בלבד, ואילו העובד שעמו שוחחה התובעת, לא התייצב להעיד בדיון. לפיכך, ראיתי לנכון להעדיף את גרסת התובעת ביחס לתוכן השיחות שהתקיימו בין הצדדים, שלפיה הנתבעת הציעה לתובעת הצעת מחיר בנוגע לניקוי שני שטיחים רגילים, בטרם ביררה כנדרש (שכן התובעת לא ידעה לומר זאת) את סוג השטיחים. כמו כן, כשהגיעו השטיחים לנתבעת, היא נמנעה מלומר לתובעת כי אחד השטיחים הוא שטיח עבודת יד, שעלות ניקויו היא גבוהה יותר, וממילא לא קיבלה את הסכמת התובעת לכך.

בנסיבות אלה, הפרה למעשה הנתבעת את תנאי ההתקשרות בינה לבין התובעת, כך שהתובעת זכאית לכאורה לאכיפת ההסכם ולפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה תוצאה מהפרתו.

יחד עם זאת, התובעת לא חלקה על כך ש"שטיח המחלוקת", כפי שהתברר לה בהמשך, הוא אכן שטיח עבודת יד, וגם לא חלקה על כך שעלות ניקוי שטיח מעין זה היא רבה יותר, כפי שהראתה הנתבעת, הן אצל הנתבעת, והן בכלל, מעלות ניקוי שטיח רגיל. ודוק, התובעת חויבה בעלות המקובלת אצל הנתבעת (אשר ככל הנראה משקפת מחיר שוק ואולי אף למטה מכך) בגין השירות שקיבלה ממנה. כמו כן, עדותה של התובעת לא הייתה חד משמעית בשאלה האם הייתה נמנעת מלהתקשר בהסכם לו הייתה יודעת את מחירו האמיתי של השירות ואין לשלול כי היא דווקא הייתה בוחרת לנקות של השטיחים בתמורה למחיר השוק של הניקוי, גם אם הייתה יודעת אותו.