גרניט ואח' נ' לה קלוב מדיטראנה ישראל בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית בה עותרים התובעים סיגל גרניט ויורם גרניט (להלן: "התובעים") לחייב את נתבעת 1, לה קלוב מדיטראנה בע"מ הידועה בשם "מועדון הים התיכון" בפיצוי כספי בסך של – 7,000 ₪ זאת בגין עוגמת נפש והפסד יום עבודה שנגרמו להם בגין דחיית מועדי טיסות בניגוד למוזמן ולמוסכם ואת נתבעת 2, חברת אליטליה (להלן: "נתבעת 2") בפיצוי כספי בסך של – 14,100 ₪ בגין עוגמת נפש, הוצאות והפסדים שנגרמו להם כתוצאה מדחיית מועדי טיסות בניגוד למוזמן ולמוסכם.

התובעים טענו כי רכשו מנתבעת 1 עבורם ועבור שלושת ילדיהם - חיילת בת 19, בן שגילו 16 ובן נוסף בגיל 9 (להלן: "המשפחה") חבילת נופש לתקופה מיום 10.6.16 ועד יום 17.6.16 בכפר הנופש נפיטיה באיטליה. חבילת הנופש כללה כרטיסי טיסה בחב' אליטליה, היא נתבעת 2, משדה התעופה בן גוריון לשדה התעופה ברומא, כרטיסי טיסה בחב' אליטליה, לטיסת המשך משדה התעופה ברומא לשדה התעופה בלמזיה, העברה משדה התעופה בלמזיה לכפר הנופש של מועדון הים התיכון, היא נתבעת 1, שהות בכפר נופש של נתבעת 1 ובסיום החופשה בכפר הנופש העברה מכפר הנופש לשדה התעופה בלמזיה, כרטיסי טיסה בנתבעת 2 מלמזיה לרומא ומשם כרטיסי טיסה בנתבעת 2 מרומא לנמל התעופה בן גוריון בישראל (להלן: "חבילת הנופש"). חבילת הנופש הוזמנה על ידי התובעים מנתבעת 1 ותמורתה שילמו התובעים לנתבעת 1 סך של - 27,138.48 ₪ (להלן: "התמורה"). הוסיפו וטענו התובעים כי ביום 10.6.16, יום שישי, הגיעו לנמל התעופה בן גוריון לטיסה שתוכננה לשעה 10:35 לרומא ונוכחו לדעת כי הטיסה נדחתה. לאחר המתנה של כשעה בדלפק הכירטוס של נתבעת 2, הודיעו נציגי נתבעת 2 לתובעים כי טיסתם בוטלה, לא הציעו להם כל אפשרות טיסה לרומא בין אם על ידי נתבעת 2 ובין אם על ידי חב' תעופה אחרת ובכך נחסמה דרכם להגיע באותו יום לשדה התעופה בלמזיה על מנת להמשיך דרכם לכפר הנופש כמוסכם. שיחות שערכו התובעים עם נתבעת 1 משדה התעופה בן גוריון בהן שטחו התובעים בקשותיהם לטיפול בעניינם לא הועילו זאת אף שנציג נתבעת 1 שוחח עם נציג נתבעת 2 טלפונית בניסיון למצוא פתרון אלא שדבר לא נעשה. כ-4 שעות שהתה המשפחה בשדה התעופה בן גוריון ואז נציגי נתבעת 2 הודיעו למשפחה כי נקבעה להם טיסה ליום המחרת 11.6.16 שעה 14:55 וטיסת המשך מרומא ללמזיה בשעה 21:05.

משכך, הגיעו התובעים וילדיהם לכפר הנופש במקום ביום שישי 10.6.16 שעה 16:00 ביום שבת, בתאריך 11.6.16 בחצות. לאחר סיום החופשה בכפר הנופש, כך טענו התובעים, היה עליהם לטוס חזרה על פי ההסכם ביום 17.6.16 שעה 16:30 וטיסת המשך משדה התעופה ברומא תוכננה לנחות בשדה התעופה בן גוריון ביום שישי 17.6.16 שעה 23:30. התובעים ארזו חפציהם ביום 17.6.16, פינו את החדרים בכפר הנופש, ניגשו למשרד כפר הנופש בנתבעת 1 לסיים את הליכי הצ'ק אאוט ואז נאמר להם על ידי נציגי כפר הנופש כי טיסתם בוטלה. התובעים התקשרו מיוזמתם לנתבעת 1 על מנת לנסות ולקבוע טיסת חזרה חלופית בין על ידי נתבעת 2 ובין על ידי חברת תעופה אחרת, אלא שדבר לא נעשה.

בסופו של יום, נקבעה להם טיסה משדה התעופה בלמזיה לשדה תעופה ברומא ליום שבת 18.6.16 שעה 16:30 ונחיתה בנמל תעופה בן גוריון נקבעה ליום ראשון 19.6.16 שעה 02:10 לפנות בוקר (דהיינו בין שבת 18.6.16 ליום ראשון 19.6.16) . התובעים טענו כי דחיית הטיסה אילצה את המשפחה לשהות יממה נוספת בכפר הנופש דבר ששינה להם את כל תכניותיהם, גרם להם הוצאות ועוגמת נפש מרובה כולל הפסד יום עבודה ואיחור של בתם החיילת לחזור ליחידתה בצבא וקיום שיחות טלפוניות רבות על מנת להסדיר את כל נושא חזרתם ארצה.

התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את ההסכם שנערך בין הצדדים, דבר שגרם להם סבל, עוגמת נפש, הוצאות והפסדים ומשכך עתרו לחיוב כל אחד מהנתבעים ובסכום הנזקים כמפורט בתביעתם בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

נתבעת 1 עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה בציינה כי פעלה באחריות ובמקצועיות בעניינם של התובעים. נתבעת 1 ציינה כי אין יריבות בינה לבין התובעים שכן עיקר טענות התובעים מופנות כנגד נתבעת 2. נתבעת 1 אישרה כי התובעים רכשו באמצעותה את חבילת הנופש לתקופה מיום 10.6.16 (יום שישי) עד יום 17.6.16 (יום שישי). לטענת נתבעת 1, מפאת שביתת פקחי הטיסה ברומא- גורם שהוא בבחינת כוח עליון שאינו בשליטת נתבעת 1, יצאה המשפחה לנופש ביום 11.6.16 ולא בתאריך המקורי 10.6.16. עוד טענה נתבעת 1 כי לרוע המזל, עקב התמשכות שביתת פקחי הטיסה, נדחתה טיסת המשפחה חזרה לישראל באופן שיצאה ביום 18.6.16 שעה 16:30 ולא בתאריך המקורי 17.6.16 והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון נקבעה ליום ראשון 19.6.16 שעה 02:00. נתבעת 1 ציינה כי היא מימנה את מחירו של יום נופש נוסף למשפחה בכפר הנופש עד למועד הטיסה חזרה לישראל ביום 18.6.16 מבלי לחייב את המשפחה בתשלום כלשהו.

לטענת נתבעת 1 אין נתבעת 1 פועלת כמארגנת טיולים ואינה אחראית לשינויים ו/או לאיחורים במועדי הטיסות דבר אשר היה ידוע לתובעים וקבוע בתנאים הכלליים של חופשה בקלאב מד שצורפו להזמנת החופשה של התובעים (להלן: "התנאים הכלליים") , תנאים כלליים בהם אף נקבע כי מועדי הטיסות, נתיביהן ונחיתות הביניים נקבעים על ידי המוביל האווירי.

בנסיבות אלה עתרה נתבעת 1 לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה תוך חיובם בהוצאות.

נתבעת 2 עתרה אף היא לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה בציינה שפעלה במקצועיות ובאחריות כלפי התובעים. נתבעת 2 אישרה כי התובעים רכשו והחזיקו בכרטיסי טיסה לטיסותיה מנמל תעופה בן גוריון לרומא, ומרומא ללמזיה שתיהן ביום 10.6.16 וכן לטיסות מלמזיה לרומא ומרומא לנמל תעופה בן גוריון שתיהן ליום 17.6.16 וכי תמורת הטיסות כולן שולמה לה. הוסיפה וטענה נתבעת 2 כי אכן הטיסה מנמל תעופה בן גוריון לרומא יצאה ביום 11.6.16 (במקום ביום 10.6.16) באיחור זאת לטענתה "מאחר והמטוס שנועד לבצע את הטיסה הגיע מרומא לת"א באיחור עקב תנאי מזג אויר שלא איפשרו נחיתתו במועד המתוכנן וכך גם מוצתה מכסת השעות בהן רשאית הנתבעת להעסיק את עובדי צוות האוויר. לטענת נתבעת 2 העיכוב נבע מסיבות שלא היו בצפייתה או בשליטתה של נתבעת 2 וכפועל יוצא מהאמור לעיל סוכלה לחלוטין יכולתה להטיס את התובעים במועד המתוכנן.

נתבעת 2 העלתה טענה כי "סיבת העיכוב מצוינת בדוחותיה וברשומותיה של הנתבעת בקוד 64 שמשמעותו כדלקמן:

Flight deck crew shortage, sickness, awaiting standby, flight time limilations, crewmeals, valid visa, health document, elc. וציינה כי לא היו מקומות פנויים בטיסות בהן היה מתאפשר לתובעים להגיע ליעדם באותו היום 10.6.16 או למחרת היום בשעות הבוקר ולכן הסדירה נתבעת 2 לתובעים את טיסתם במועד המוקדם ביותר בו ניתן היה לעשות כן – 11.6.16.

באשר לחזרת המשפחה לארץ אשר אמורה הייתה להיות בתאריך ב-17.6.16 טענה נתבעת 2 כי במועד זה חלה שביתה של איגוד פקחי הטיסה באיטליה וכי נמסר לתובעים שהטיסה הפנימית באיטליה מנמל התעופה בלמזיה לרומא לא תתקיים באותו יום עקב השביתה שהוכרזה וננקטה על ידי צד שלישי איגוד פקחי הטיסה באיטליה באופן בלתי צפוי ומשכך סוכלה יכולתה של נתבעת 2 להפעיל הטיסה מלמזיה לרומא כמתוכנן. לנוכח ביטול טיסה זו עקב השביתה, הוסדרה לתובעים טיסה מלמזיה לרומא בתאריך 17.6.16, משכך, טענה נתבעת 2 פעלה היא כנדרש ופטורה היא מהחובה לפצות את התובעים. נתבעת 2 עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה תוך חיובם בהוצאות.

מחומר הראיות למדים כי התובעים הזמינו מנתבעת 1 שהיא סוכנות נסיעות חבילת נופש להם ולשלושת ילדיהם, בכפר הנופש נפיטיה באיטליה לתקופה מיום 10.6.16 ועד יום 17.6.16 תמורתה שילמו לנתבעת 1 סך של – 27,138.48 ₪. אין חולק כי חבילת הנופש כללה כרטיסי טיסה בחברת אליטליה, היא נתבעת 2, לטיסותיה מספר AZ-815 מתל אביב (נמל תעופה בן גוריון) לרומא ומס' AZ-1171 מרומא למזיה- שתיהן ליום 10.6.16. כמו כן, כללו כרטיסי הטיסה שרכשו התובעים מקומות בטיסות נתבעת 2 מס' AZ-1178 מלמזיה לרומא ומס' AZ-816 מרומא לתל אביב – שתיהן ליום 17.6.16.