ת"ק 53545-12-15 כהן נ' מכללת רידמן בע"מ

1.לפני תביעה בסך 17,500 ₪ בגין החזר שכר לימוד ששולם על ידי התובעת לנתבעת.

טענות התובעת:

2.התובעת טוענת כי נרשמה ללימודי נטורופתיה אצל הנתבעת. היות והודיעה ליועצת של הנתבעת מראש כי באפשרות ה להשתתף בלימודים רק יום אחד בשבוע, הוסכם כי תשלם עבור שני קורסים אולם תשתתף בקורס השני רק בשנה הבאה.

3.אולם למעט שיעור אחד בו השתתפה, גם ליום אחד זה לא הצליחה התובעת להגיע היות ומערכת השעות, בבית ספרה היא, השתנתה. כשפנתה אל היועצת טלפונית, יום לאחר תחילת שנת הלימודים, ועדכנה אותה בדבר שינוי זה - השיבה לה היועצת כי תזוכה ב-50% בלבד משכר הלימוד ששילמה.

4.התובעת טוענת כי בעת ההתקשרות לא רק שלא הוסברו לה תנאי הביטול אלא שהיא לא קבלה לידה עותק מהסכם ההתקשרות. היות ומדובר בתנאים עקרוניים, מקפחים, היה על היועצת להדגישם בפניה.

5.לטענתה של התובעת לא נגרם לנתבעת כל נזק מביטול השתתפותה בקורס היות ונאמר לה כי אחריה נרשמו עוד שני תלמידים לקורס. התובעת דחתה את הצעת הנתבעת להקפיא את השתתפותה בקורס ולהמשיכו בהמשך היות ונודע לה כי בעתיד תוכל ללמוד לימודים אלה במקום אחר וקרן המורים תשלם עבור כל הלימודים בתשלום אחד.

6.לבסוף טוענת התובעת כי יש לכל הפחות לזכותה בגין הקורס שלא השתתפה בו ב-100% מהתשלום ובקורס בו השתתפה יש לזכותה ב-50% מהתשלום.

טענות הנתבעת:

7.הנתבעת לעומתה טוענת כי על פי ההסכם בין הצדדים הוסכם כי דמי הרישום בסך 500 ₪ לא יוחזרו בכל מקרה. כן הוסכם בהסכם עליו חתמה הנתבעת כי אם תבטל את הרשמתה במהלך החודש הראשון תקבל 50% משכר הלימוד וכי ביטול הלימודים (שני הקורסים) אצל הנתבעת נחשבים לביטול יחידת לימוד אחת שבגינה היא זכאית לקבל 50% משכר הלימוד ששילמה (סעיף 26 להסכם). הנתבעת מציינת כי ביטול ההתקשרות, שנעשה תחילה טלפונית, נעשה 51 יום לאחר מועד ההרשמה. כן ציינה בכתב ההגנה כי הסכום אותו זכאית התובעת לקבל הינו בקיזוז מלגת הלימודים שקבלה. על כן התובעת זכאית להחזר של 4,326 ₪ בלבד. היות והתובעת ביטלה חלק מהתשלומים בכרטיס האשראי, נותרה יתרת זכות לטובתה בסך 192.13 ₪ והיא זכאית לקבלה.

8.בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעת קבלה לידיה את ההסכם, אותו צרפה לכתב התביעה. חזקה כי קראה והבינה את תכנו טרם חתמה עליו.

9.מוסיפה הנתבעת וטוענת כי לא רק שהוראות ההסכם אינן מקפחות אלא הן מיטיבות עם התובעת לעומת סעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010 (להלן: "החוק") שלפיהן עמדו לתובעת 14 יום בלבד לביטול ההסכם ואילו הנתבעת אפשרה לה לבטל את ההסכם 51 יום לאחר חתימתו. היא טוענת, בנוסף, כי הנתבעת הסכימה, לפנים משורת הדין, לאפשר לתובעת להקפיא את יתרת התשלום שטרם שולמה במועד הביטול על מנת שתוכל לשוב ולחבוש את ספסלי הנתבעת בעתיד אולם התובעת נהגה בחוסר תום לב וסרבה להצעה.

דיון והכרעה:

10.בדיון הודיעה התובעת כי הסכום השנוי במחלוקת הוא 12,605 ₪ שכן הנתבעת מוכנה להחזיר לה את הסך 6,345 ₪.

11.הנתבעת הודיעה כי היא מוכנה להחזיר לתובעת 9475 ₪ שהוא מחצית מהסכום המהווה את שכר הלימוד המלא, למרות שהתובעת שילמה שכר לימוד חלקי, ולהקפיא את היתרה עד שתרצה התובעת להמשיך בלימודיה, אולם לא הסכימה להצעה לפיה בסופו של היום תשלם התובעת 4,500 ₪ בלבד.

12.יצויין כי התובעת שילמה לנתבעת, בגין שכר לימוד, סך של 18,950 ₪ כאשר מדובר בשכר לימוד מופחת. שכר הלימוד המלא הינו בסך העולה על 24,000 ₪. על כן בתחילה הסכימה הנתבעת להחזיר לתובעת סכום שלאחריו תהיה התובעת במצב בו שילמה 50% משכר הלימוד המלא. זו הסבה שבעטיה הוסכם בתחילה להחזיר לתובעת 6,345 ₪ בלבד. אולם בשעת הדיון התברר כי בהסכם שכר הלימוד עליו חתמה התובעת, הסעיף המתייחס לביטול הלימודים במהלך החודש הראשון לאחר תחילת שנת הלימודים אינו נהיר די צרכו ולא ברור ממנו כי הנתבעת תחוייב במחצית שכר הלימוד המלא ותקבל החזר מופחת. על כן הסכימה הנתבעת להחזיר לה את הסך הגבוה יותר.

13.לגופו של עניין לא השתכנעתי כי המניע לעזיבת הלימודים היה לוח שעות הלימודים בבית ספרה של התובעת, או שלמצער אין זה המניע היחיד. התובעת נמנעה מלהביא את לוח השעות של בית הספר בו היא משמשת כמורה לחינוך מיוחד. התרשמתי מדבריה כי התובעת נתקלה דוקא באופוזיציה מבית והדבר גם נרמז במכתבה (אף כי הדבר נאמר בחצי פה בשעת הדיון).

14.התובעת ציינה במכתבה לנתבעת כי תוכל ללמוד מקצוע זה, שאותו רצתה בתחילה ללמוד אצל הנתבעת, באמצעות משרד החינוך - ולשלם פחות (ראה סעיף 3.15 לכתב התביעה). נראה איפוא כי מצד התובעת מדובר בטעות בכדאיות העסקה. התובעת לא טענה כי תכנים מסויימים בקורס אינם תואמים לדרישותיה או כי רמת הלימודים נמוכה או כי כמות התלמידים גדולה מדי. טעות בכדאיות המחיר שעל התובעת לשלם לנתבעת איננה תוצאה של הטעיה שהוטעתה התובעת על ידי הנתבעת. על כן לא תתקבל טענה המקנה לתובעת זכות לבטל את החוזה עקב סיכולו על ידי הנתבעת או עקב הטעייתה. טעמים כאלה יכלו לאפשר לחרוג מסעיפי ההסכם ואף לבטלו – אולם בהעדרם, יש לתקף את סעיפי ההסכם לעניין ביטול העסקה, במיוחד לאור העובדה כי סעיפים אלה אינם מרעים את מצב התובעת לעומת החוק אלא מיטיבים עמו. החלק הבלתי נהיר בסעיף 23 להסכם פורש אף הוא לטובת התובעת.