ת"ק 52725-03-14 שחם ואח' נ' שמס ואח'

1.אלו הן תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים עקב תאונת דרכים.

2.ביום 26/2/14 בשעה 8:50 לערך, ארעה תאונה דרכים בצומת הכניסה לקמפוס המזרחי של מכללת תל חי. רכבו של התובע הגיע לצומת מכיוון צפון, ביקש לחצות את הנתיב המקביל ולפנות שמאלה ואילו רכבו של הנתבע הגיע מכיוון דרום וביקש להמשיך ישר בצומת (להלן: "האירוע")

3.לגרסת התובע, בנתיב אותו ביקש לחצות, עמדה שיירה של רכבים, בפקק תנועה, פקק המאפיין את הצומת בשעות אלו של היום. לטענת התובע, אוטובוס עמד ואפשר לו לבצע את הפניה שמאלה תוך חציית הנתיב. לפני השלמת הפנייה, הגיע במהירות רכב הנהוג על ידי בנו של הנתבע, תובע שכנגד מס' 2, אשר נסע בשולי הנתיב, במטרה לעקוף את שיירת הרכבים, ופגע ברכב התובע בחלק האחורי בצד ימין.

4.לגרסת הנתבע, התובע פנה שמאלה מבלי ששם לב לתנועה ולרכב הנתבע שהיה בסמוך לצומת ועת נכנס התובע לנתיב הנסיעה של הנתבע, גרם לתאונה.

5.לאחר קרות האירוע, החליפו הצדדים פרטי רכבים. לטענת התובע, ניסה לדלות פרטים נוספים מנהג הרכב, אך זה מיהר לטענתו לבחינה חשובה ולא הותיר לו אלא להסתפק בפרטים טכניים.

6.על פי דו"ח שמאי שצורף לתביעה והצעת מחיר לתיקון הנזק הנטען, נגרם לתובע נזק כולל בסך של 5,199 ₪ ועוגמת נפש המוערכת בסך של 2,000 ₪. מנגד, על פי דו"ח שמאי מטעם הנתבע נגרם לרכב הנתבע נזק בסך של 9,657 ₪, ירידת ערך בסך של 2,000 ₪, שכר טרחת שמאי 1,000 ₪ והוצאות נסיעה בסך של 1,000 ₪.

7.בדיון שהתקיים, העידו שני הנהגים, אשר תיארו, כל אחד, את גרסתו לנסיבות האירוע. 

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים ושקלתי את השיקולים הרלוונטיים, אין בידי לקבוע איזו גרסה עדיפה על האחרת. לא מצאתי תשתית ראייתית להעדיף גרסה אחת על השנייה ואני קובעת שהתובע והתובעים שכנגד לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם.

9.במצב דברים זה, אני קובעת כי שני הנהגים אחראים במידה שווה לקרות האירוע. הנתבע שביצע פנייה שמאלה, היה עליו לנהוג בזהירות הנדרשת המוגברת שבעתיים, בעת חציית נתיב, ולוודא היטב שיוכל להשלים את הפניה שמאלה בבטחה. באשר לתובע שכנגד 2, היה עליו לנקוט בזהירות הנדרשת עת הגיע לצומת ולוודא שהוא פנוי ומאפשר להמשיך בנסיעה ישר.

9.אשר על כן, דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות וכל צד יישא בנזקיו.