ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
52342-12-15
23/02/2017
|
בפני השופטת:
רקפת סגל מוהר
|
| - נגד - |
תובע:
דוד מחלוף
|
נתבעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ 520024647
|
| פסק דין |
התובע, יליד 12.5.1951, הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום תגמולי ביטוח והחזרים כספיים שנגבו ממנו על ידה, בסך כולל של 26,618 ₪.
בתאריך 1.12.89, הונפקה לתובע פוליסת ביטוח לתגמולים לעצמאים מטעם חברת הביטוח "הסנה". פוליסה זו כללה בין השאר גם כיסוי ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה. לימים, חדלה חברת "הסנה" מלפעול והנתבעת, כמו גם חברת הביטוח "מגדל", באו בנעליה. עקב כך, הועבר עניינו של התובע לטיפול הנתבעת.
במהלך שנת 2011 הוכר התובע כעיוור (ר' אישור משרד הרווחה מיום 10.1.12 אשר צורף לכתב התביעה) והנתבעת שילמה לו תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. דא עקא, כך טוען התובע - שבעוד פוליסת הביטוח שלו אמורה היתה להיות תקפה עד הגעתו לגיל 65, דהיינו עד ליום 12.5.16, החליטה הנתבעת באופן שרירותי להפסיק את תשלום תגמוליו ביום 1.12.15, דהיינו 5 חודשים ו- 12 ימים, בטרם עת. משכך עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום התגמולים לתקופה זו וכן להשבת הסכומים שנגבו ממנו על ידה מדי חודש מאז שהיא חדלה לשלם לו את התגמולים כאמור (סך של 506.47 ₪ לחודש), שכן בהתאם לפוליסה הוא אמור היה להיות משוחרר מתשלום פרמיות מאותו מועד והלאה.
הנתבעת טוענת להגנתה כי מועד תום תקופת אובדן כושר העבודה על פי הפוליסה הינו 1.12.15 וכי מועד זה נקבע בהתאם להוראות הפוליסה ותנאיה שכן מדובר ב"גיל ביטוחי". בהקשר זה הבהיר נציג הנתבעת שהופיע בפני כי: "המפקח על הביטוח קבע ב – 1982 מהו "גיל ביטוחי" ואיך הוא נקבע בגלל שהפרמיות משולמות שנתי וביטוחים נערכים שנתי, אז רק קרוב ביותר לתאריך הלידה הפוליסות מתחדשות מדי שנה ב – 1.12 מדי 12 חודשים (ר' הוראת המפקח על הביטוח - נ/1).
עוד טוענת הנתבעת כי במהלך השנים נשלחו לתובע דיווחים שנתיים שבמסגרתם צויין מועד תום תקופת ביטוח אובדן כושר העבודה וכי משהוא לא הלין על כך אז, הרי שהוא מנוע מלעשות כן עתה. בנוסף לכך טען נציג הנתבעת שהופיע בפני כי הסכומים שנגבו מהתובע כאמור, נגבים בגין סעיפים אחרים של הפוליסה והם אינם אלא התגמולים שהוא עצמו חוסך לגיל הפנסיה.
לאחר שהסברתי לו את משמעות טענות הנתבעת, אמר התובע:
"אני מקבל את זה שאותם 500 ₪ שאני משלם נצברים לזכותי בתוכנית חסכון
ומסכים שאם בית המשפט ימצא כי הפרשנות הנכונה של המונח גיל ביטוחי
היא הפרשנות שהנתבעת טוענת לה, אני אוותר על תביעתי".
לנוכח טיעוני הצדדים וראיותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.
במסמך נ/1 מיום 2.8.1982 עליו חתום המפקח על הביטוח, נקבע כי "גיל ביטוחי" יוגדר כ"גיל המדויק ביום ההולדת הקרוב ביותר ליום תחילת הביטוח". בהעדר מחלוקת על כך שפוליסת הביטוח נשוא התביעה נערכה ביום 1.12.89 ולכן 1.12 הוא "יום תחילת הביטוח", אזי בתאריך 1.12.15 היה התובע בן 64, 6 חודשים ו- 19 ימים, משמע 1.12.15 היה אכן קרוב יותר ליום הולדתו ה- 65 מ- 1.12.16.
סוף דבר ובהתאם להסכמת נציג הנתבעת, הנני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות.