קוטלרסקי נ' קיי.אס.פי. מחשבים כפר סבא בע"מ

עסקינן בתביעה על סך 1,755 ₪, שעניינה טענות התובע על התנהלות הנתבעת, ממנה רכש מחשב. כמצוין בכתב התביעה, עותר התובע לחייב את הנתבעת בעלות מוצרים ושירותים ששילם וחלק עיקרי מן התביעה הוא דרישה לפיצוי בגין זמן, מאמץ ועגמת נפש.

כבר בפתח הדברים ראוי לחזור על דברי כב' הש' צ' זילברטל (רע"א 2095/95, 20.5.15) כי "הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) ..., שהיקפה הכספי אינו רב ..., שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר", וכן על דברי כב' הש' ט' שטרסברג-כהן (רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד מח(5) 785, 792 (1994)) כי "הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט".

הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה דנן, משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות שיסיימו את בירור המחלוקת ביניהם כבר בישיבת בית המשפט הראשונה.

לגופו של עניין, לטענת התובע הוא רכש מן הנתבעת מחשב ושילם את תמורתו. לאחר יומיים התברר לו כי מארז המחשב אינו תואם את המפרט שהזמין, אך למרות פניות לחנות הנתבעת ולשירות הלקוחות שלה – לא נענה. לפיכך, נאלץ לרכוש את החלקים החסרים אצל ספק אחר.

הנתבעת טוענת כי המחשב שסופק לתובע תואם את ההזמנה שביצע, וכי לו היה מבהיר התובע את צרכיו מן המערכת בעת שסופקה לו – היתה הנתבעת מציעה לו לרכוש חלקים מתאימים לכך. הנתבעת מכחישה את הטענה כי לא זיכתה את התובע (בקשר למקדמה ששילם) והציגה אסמכתא לזיכוי.

התובע השיב לכתב ההגנה, לא שלל את הטענה כי אכן זוכה בקשר למקדמה (ומשמע כי אין עוד מחלוקת בסוגיה זו) ופירט את אי הדיוקים העולים מכתב ההגנה, לטעמו.

בדיון שהתקיים בפני ביום 25.8.16 חזר התובע על הנטען בכתבי טענותיו, נציג הנתבעת סיכם טענותיה והתובע השיב לסיכומים אלו.

יוזכר, למעלה מן הנדרש, כי בהליך אזרחי נטל ההוכחה של התביעה מוטל על כתפי התובע. המוציא מחברו – עליו הראיה, ועל התובע לשכנע את בית המשפט כי במאזן ההסתברויות עדיפה גרסתו על פני זו של הנתבעת.

במקרה דנן, סבורני כי לא עלה בידי התובע לעמוד בנטל המוטל עליו. התובע הוא שהגדיר את פרטי ההזמנה שביצע באתר האינטרנט של הנתבעת, ולא שוכנעתי שהוטעה על ידי הנתבעת או על ידי מטעמה בהקשר זה. לא שוכנעתי כי המוצר שסופק לתובע לא תאם את ההזמנה ולא מצאתי עוד, מתמלול שיחות הטלפון שצירף התובע לעיון בית המשפט, כי הוטעה על ידי הנתבעת ועל ידי נציגיה אף בשלב מאוחר יותר של ההתקשרות. בנוסף, לא שוכנעתי שעלה בידי התובע לעמוד בנטל הקטנת הנזק המוטל עליו, שכן גם מן הראיות שצירף עולה שפניה נוספת לחנות הנתבעת היתה עשויה להביא לפתרון מהיר וזול של טענותיו, ללא צורך בפניה לספק שירותים אחר (כמפורט בכתב התביעה).

משכך, ולאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

לאור האמור בפתח פסק הדין, מצאתי אף לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת. בהיותו של ההליך תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, ייפסקו ההוצאות במשורה – והתובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 350 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.