לפניי תביעה כספית ע"ס 24,750 ₪.
לטענת התובע, ביום 7/6/14, הוא נרשם לשירות איתותים מתמשך אצל הנתבעת, המציג עסקאות במניות, בעלות של 250 ₪ לחודש. לטענת התובע ההתקשרות נעשתה בעקבות פניית נציג הנתבעת אשר יצר מצג לפיו מובטחים לתובע רווחים גבוהים הנעים בין 20-10 אחוזים לחודש. משראה התובע כי ההבטחה לא מומשה במציאות, הוא ביקש כעבור חודש, בפנייה בעל פה, להתנתק מהשירות אך בקשתו נדחתה על ידי הנתבעת בטענה כי הוא מחויב לתקופה של 36 חודשים. התובע המשיך לפנות לנתבעת בבקשה להתנתק, עד שנאותה לנתקו בחודש אוגוסט 2015 אך לא השיבה לידיו את ההמחאות המעותדות שנמסרו לה על ידי התובע וטרם נפדו על ידה. פניות לנתבעת כללו, בין היתר, פנייה מיום 1/9/14 באמצעות הטלפון, פנייה ביום 23/9/14 באמצעות דואר רשום וכן פניות באמצעות מייל.
בנוסף, טוען התובע כי הנתבעת, לאורך כל תקופת ההתקשרות, שלחה אליו הודעות ספאם על אף שמעולם לא הסכים לקבל מהנתבעת הודעות בעלות תוכן שיווקי אלא נרשם לשירות איתותים בלבד. לטענתו, במהלך תקופת ההתקשרות נשלחו אליו שבעה מסרוני ספאם בניגוד לחוק ואף לאחר שביקש ביום 31/7/14 להסיר את שמו מהמאגר, נשלחו אליו בסה"כ שמונה מסרונים נוספים.
לטענת הנתבעת, ההתקשרות בין הצדדים בוצעה במסגרת רישום התובע לקורס שוק ההון אצל הנתבעת ביום 24/6/13 ולאור שביעות רצון התובע מהקורס. לטענת הנתבעת, התובע נרשם לשירות למשך 36 חודשים בעלות הטבה בסך 250 ₪ לחודש וכן עבר אימון אישי עם אנליסט מטעם הנתבעת בעלות 700₪. לטענתה, התובע היה מודע היטב למשך תקופת ההתקשרות ולראיה, מסר לנתבעת מספר המחאות התואם את 36 חודשי ההתקשרות. עוד הדגישה הנתבעת כי מעולם לא התחייבה כלפי התובע לקבלת רווחים כלשהם.
לשיטת הנתבעת, התובע פנה אליה לראשונה בבקשה להתנתק משירות האיתותים רק ביום 1/10/14, כלומר, לאחר ארבעה חודשי התקשרות אך מאחר וההתקשרות עם התובע בוצעה לתקופה של 36 חודשים, בקשתו להתנתק סורבה. לטענת הנתבעת, התובע פנה בשנית בבקשה להתנתק בחודש יוני 2015 והנתבעת הסכימה לביטול ואף משכה את ההמחאות שנמסרו להפקדה בבנק.
באשר להודעות דואר ספאם, טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. עוד טוענת הנתבעת כי ההודעות נשלחו במסגרת ההתקשרות לקבלת שירות איתותים ובעקבות בקשת התובע לקבל מסרונים הנוגעים להטבות מיום 2/7/13. עוד טוענת הנתבעת כי עם פנייתו הראשונה של התובע מיום 2/7/15 הוסר שמו מן המערכת באופן מידי ולא נשלחו אליו עוד מסרונים.
בדיון לפני בית המשפט, חזר התובע על טענותיו בכתב התביעה וטען כי הנתבעת הסכימה לנתקו מהשירות רק בחלוף שנה. התובע הכחיש את טענת הנתבעת כי הוא נותק בחודש יוני 2015 וטען כי רק בחודש אוגוסט 2015 הופסקו החיובים בגין שירות האיתותים.
נציג הנתבעת חזר על טענות הנתבעת כפי שפורטו בכתב הגנתה. עוד העיד כי הסיבה ל"לחץ שלא להחזיר לו את הכסף" היא היעדר רווחיות השירות אם הוא לא ניתן לתקופה ארוכה (עמ' 2 ש' 22-25).
באשר למשלוח הודעות בעלות תוכן שיווקי, הסביר נציג הנתבעת כי מקורו בחיבור התובע לשירות איתותים ואף הדגיש כי מי שנרשם לשירות איתותים מחובר, מסיבות טכניות, לשירות משלוח עדכונים. לנציג הנתבע לא הייתה תשובה מדוע בחודש יולי 2015, לאחר ניתוק משירות האיתותים, המשיך התובע לקבל דואר ספאם (עמ' 3 ש' 25).
דיון והכרעה:
מוסכם על הצדדים כי התובע התחבר לשירות איתותים בחודש יוני 2014 וביקש לסיים את ההתקשרות כעבור תקופה קצרה. לטענת הנתבעת התובע פנה אליה לראשונה בכתב בבקשה לנתקו מהשירות כעבור ארבעה חודשים. התובע חולק על כך וטוען כי בטרם הפניות בכתב, הוא פנה אל הנתבעת בעל פה, בחלוף כחודש ממועד ההצטרפות לשירות, וביקש להתנתק. עדות התובע לעניין מועד מתן הודעת ביטול בעל פה הייתה אמינה על בית המשפט. לא זו אף זו, הנתבעת לא הביאה כל ראיה להפרכת טענתו זו. על כן, נקבע בזאת כי הודעת הניתוק ניתנה על-ידי התובע בעל פה כעבור חודש ממועד ההצטרפות לשירות.
באשר למשלוח הודעות בעלות תוכן שיווקי, אף כאן קיימת הסכמה בין הצדדים כי במהלך תקופת ההתקשרות נשלחו לתובע הודעות בעלות תוכן שיווקי ומשלוח ההודעות נמשך אף לאחר ניתוקו מהשירות.
הצדדים חלוקים לגבי מועד הניתוק בפועל, כאשר לשיטת הנתבעת הניתוק בוצע בחודש יוני 2015 בעוד שהתובע טוען כי החיובים בגין השירות הופסקו רק בחודש אוגוסט 2015.
המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם העסקה בה התקשרו הצדדים הינה, כטענת התובע, "עסקה מתמשכת", המזכה אותו בהתאם לסעיף 13ג'(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") בביטול טרם סיום תקופת ההתקשרות או, כטענת הנתבעת, המדובר ב"עסקה לתקופה קצובה" שאינה מזכה את התובע בביטול העסקה, בהתאם לסעיף 13א'(א) לחוק.
"עסקה מתמשכת" הוגדרה כ"עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינן מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה לאספקת גז בין צרכן גז לספק גז".
בטופס הרישום לשירות (ת/3) לא צוין מפורשות כי תקופת ההתקשרות הינה 36 חודשים. הנתבעת מבקשת להיבנות מהשורה האחרונה בעמוד הראשון של הטופס שם מצוין כי "עלות האיתותים 9000 ₪ (250*36) (כולל מע"מ)" וללמוד מכך כי תקופת ההתקשרות היא כמספר התשלומים בגין השירות. אין בידי לקבל טענה זו. אורך תקופת ההתקשרות לא צוין מפורשות בטופס והנתבעת אף לא הביאה לעדות את הנציג שביצע את רישום התובע על מנת שיעיד כי הוסבר והובהר לתובע כי תקופת ההתקשרות היא 36 חודשים. על כן, העסקה בה התקשר התובע היא עסקה מתמשכת הניתנת לביטול באופן מידי. במאמר מוסגר יצוין כי אף לשיטת הנתבעת התובע התקשר עמה לתקופה בת 36 חודשים ועל כן, אף לשיטתה המדובר בעסקה מתמשכת לתקופה קצובה (ראו והשוו לרת"ק (ב"ש) 7136-02-14 סופר אלקטריק ס.פ. נ' פשקר (פורסם במאגרים ותק (ת"א) 52801-04-13 שטרן נ' סטודיו סי' (פורסם במאגרים)).
בהתאם לסעיף 13ד'(ג) לחוק "חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלשה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול..." כאשר "במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול".