ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
50308-02-15
06/12/2015
|
בפני השופטת:
רחלי טיקטין עדולם
|
| - נגד - |
התובע:
דני טזזו (אסיר)
|
הנתבע:
שבס כלא רימונים
עו"ד פרקליטות דרום
|
| פסק דין |
בפני תביעה שהגיש התובעת, שהינו אסיר המרצה את מאסרו, בגין טענה לאבדן ציוד במהלך שהותו בכלא רימונים.
כתב התביעה הוגש ביום 22.2.2015 ובו נרשם כי התובע נכנס לענישה והתבקש להפקיד את הציוד אצל הסמל במחסן וכך עשה ובהמשך גילה שהציוד נגנב.
חלף הגשת כתב הגנה, הגישה הנתבעת בקשה למתן פרטים נוספים ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה ואני נעתרתי לבקשה.
במהלך הדיון הראשון שהתקיים בתיק זה ביום 17.6.2015, נתן התובע פרטים מלאים וטובים יותר באשר לתביעתו ובין היתר פירט כי טרם כניסתו לענישה היו לו שני תיקים - אחד בצבע אדום ואחד בצבע שחור - וכאשר יצא מהענישה, קיבל לידיו רק את התיק האדום ואולם התיק השחור אבד.
כן פירט את תכולת התיק השחור שאבד, בגינה הוגשה תביעה זו.
התובע עמד על כך שהתלונן על אבדן הציוד בסמוך ליציאתו מהענישה ואף ציין את הגורם בפניו התלונן – מר שי פרג'י. התובע גם טען כי עתר לבג"צ בגין אבדן הציוד.
בסיום הדיון הוריתי לנתבעת לבחון את טענות התובע ולאחר בחינתן ובדיקתן להגיש כתב הגנה.
הנתבעת אכן הגישה כתב הגנה ובתאריך 3.12.2015 התקיים דיון נוסף בתיק.
במהלך הדיון נשמעה עדותו של מר שי פרג'י אשר אישר כי התובע התלונן בזמן אמת על אבדן הציוד. מר פרג'י המשיך והעיד כי בזמן אמת בוצעה בדיקה מעמיקה באשר לטענותיו של התובע ואולם לא נמצא כל אישוש לטענתו, לפיה הפקיד במחסן, טרם הענישה, שני תיקים ולא רק תיק אחד.
מר פרג'י העיד אודות הבדיקות שנעשו - בוצע בירור מול המחסן, בוצעה בדיקה במחסנים נוספים, נבדק האם ניתן לראות כניסת התיקים למחסן באמצעות מצלמות, בוצע בירור מול הסוהרים ומול קצין משמרת. בנוסף אף מונה קצין בודק, אשר מצא, כך לפי עדותו של מר פרג'י, שאין ממש בתלונת התובע.
הנתבעת גם ביררה לבקשתי האם אכן הוגש בג"צ על ידי התובע ונמצא כי בג"צ לא הוגש, אך הוגשה עתירה מנהלית שמספרה 28954-06-12. פרוטוקול העתירה המנהלית צורף וממנו עולה כי במהלך הדיון שהתקיים במעמד ב"כ המדינה בלבד, הוגש מזכר לפיו התובע אינו מעוניין לצאת לדיון בעתירה. (אותה עתירה הוגשה כאמור בשנת 2012 ותביעה זו שהינה המשך שלה, הוגשה כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2015).
הנתבעת טענה גם כי התובע לא הוכיח שהציוד שנטען שאבד היה אכן ברשותו. בתגובה הגיש התובע במהלך הדיון השני את מוצג ת/1, מסמך חתום על ידי מפקד בבית הסוהר אשל, בו מפורט הציוד שהוכנס לתובע לכלא במהלך השנים על ידי משפחתו. לטענתו מסמך זה מוכיח כי הציוד שאבד היה ברשותו בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
לאחר שעיינתי בתיק זה ובמסמכי העתירה המנהלית, וכן שמעתי את הצדדים, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את התביעה ועל כן דינה להידחות.
התובע לא הוכיח בשום דרך כי טרם הענישה היו בידיו שני תיקים. מעדותו של מר פרג'י עולה כי בזמן אמת בוצעו בדיקות ובירורים מעמיקים בעניין זה ואלו לא איששו את טענות התובע.
רשימת הציוד שהגיש התובע אינה שופכת אור על הפרשה, שכן קשה להשוות בין הציוד הרשום ברשימה, לבין הציוד שטען התובע שאבד לו (ראה פירוט הציוד בעדות התובע במהלך הדיון הראשון).
התובע טוען שהעובדה שאין לו כיום את מלוא הציוד הרשום ברשימה, מוכיחה את טענותיו, אולם מנגד נשמעה עדותו של מר פרג'י, לפיה פעמים ציוד מתבלה ונזרק ופעמים עובר מיד ליד בכלא.
בנסיבות אלה, כאשר נטל הוכחת התביעה מוטל על התובע ונטל זה לא הורם - אני קובעת שדין התביעה להידחות.
לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות במקרה זה, שכן אני סבורה שעל הנתבעת לדאוג לבצע רישומים של ציודים של אסירים הנכנסים למחסן ושל ציודים של אסירים היוצאים מן המחסן, למען הסדר הטוב (לפחות ברמה של רישום ותיאור התיקים שנכנסים ויוצאים).