חזן נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ואח'

בתאריך 17.2.16, במעגל התנועה שבצומת רח' XXX– דרך הבנים בפרדס חנה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת מסוג מאזדה מ.ר. XXX(להלן: "רכב התובעת") לרכב הנתבעת 1

מ.ר. XXX, בו נהג באותה עת הנתבע 2 (להלן: "רכב הנתבעת").

לגרסת התובעת, בעודה נוסעת בנתיב החיצוני – ימני של מעגל התנועה ובשלב שבו התכוונה לצאת ממנו ישר קדימה, סטה רכב הנתבעת מן הנתיב הפנימי השמאלי של המעגל אל תוך נתיבה ופגע ברכבה.

מנגד טוען נתבע 2 כי היתה זו דווקא התובעת שסטתה אל תוך נתיב נסיעתו, בשעה שביקשה לפנות שמאלה באותו מעגל תנועה.

בעדותה בבית המשפט, כמו גם בטופס הודעתה לחברת הביטוח, סיפרה התובעת כי היתה בדרכה לקחת את בנה מהגן שנמצא בהמשך רח' דXXXXXXבו היא נסעה קודם לכן ואמרה: "... במעגל התנועה הזה יש בעייתיות, הוא גם צפוף וגם כדי להמשיך ישר יש לי התעקלות כזאת כמו ימינה כדי להמשיך ישר. במהלך הפנייה הזאת כשאני רציתי לקחת ימינה, הנתבע נכנס בי בדלת האחורית מצד שמאל...", וכן: "לאורך כל הכיכר יש שני נתיבים ואני נשארתי בנתיב הימני גם בעיקול שמאלה (צ"ל ימינה – ר.ס.מ) וגם כאשר התעקלתי עם הכביש שמאלה" (ראה השרטוט ת/1).

נתבע 2 חזר על גרסתו כפי שנמסרה בשעתה לחברת הביטוח (נ/2) ואמר: "הפנייה של ליאת (התובעת – ר.ס.מ.) היתה שמאלה מהנתיב החיצוני שמאלה ואני המשכתי בנתיב שלי. אני נסעתי ישר וכמו שרואים בחיצים, מהנתיב הפנימי אפשר להמשיך ישר ברח' XXX

לתמיכת גרסתו הציג נתבע 2 את התצלומים נ/1 בהם נראים מעגל התנועה ונתיבי כניסתם של רכבי התובעת והנתבעת אליו – שני נתיבים שהנסיעה בהם ישר, מותרת. בנוסף לכך הפנה נתבע 2 אל ההתכתבות שהיתה לו עם התובעת לאחר התאונה, בה הוא כתב לה: "אגב מצורפת תמונה שמראה שאסור היה לך לפנות שמאלה מהנתיב שלך שתדעי לפעמים הבאות...". התובעת לא הגיבה להודעה זו.

בתשובותיו לשאלותי אמר נתבע 2:"...אני הייתי בפוקוס באותו יום וכנראה שהתובעת היתה קצת ב"אאוט". היא אמרה אחרי האירוע שהיא לא זוכרת איך זה קרה".

מן הראיות הנוגעות לנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב, עולה כי רכב התובעת נפגע פגיעות שפשוף וחריץ באזור הפגוש, הכנף והדלת השמאליים אחוריים ואילו רכב הנתבעת נפגע באזור הכנף הימנית – קדמית שיצאה ממקומה.

לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ועיינתי בראיותיהם, לרבות מסמך ההבהרה שהוגש על ידי התובעת לאחר הדיון, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואלה הם נימוקי: