ת"ק 47741-06-13 הלפרין נ' משטרת ישראל

בפני תביעה קטנה לתשלום פיצויים בסך של 30,000 ₪.

בדירתו של התובע ובאופנוע שבבעלותו, נערך חיפוש על ידי צוות שוטרי משמר הגבול. בתום החיפוש, שנערך על סמך ידיעה מודיעינית שהגיעה לידי משטרת ישראל, נקבע כי לא נתפסו ממצאים מחשידים וצוות השוטרים עזב את הדירה והשאיר בידי התובע דו"ח חיפוש עליו הוא אף הוחתם. התובע מלין, על עצם ביצוע החיפוש בדירתו ובאופנועו וכן על אופן ביצוע החיפוש בפועל.

העובדות

ביום 28.5.2013, בשעה 18:20 לערך, מיד בתכוף לאחר שהתובע שב לדירתו לאחר לימודיו, דפקו על דלתו בחוזקה, צוות של שוטרי משמר הגבול. התובע פתח את דלת הדירה, ונדרש להתיר לצוות השוטרים להיכנס ולערוך בה חיפוש. השוטרים הבהירו כי קיים חשד להימצאותם של סמים בדירה. התובע סירב להכניס את השוטרים לדירתו וטען כי עליהם להצטייד, בין היתר, בצו חיפוש. לאחר חילופי דברים הגיעו למקום שני שוטרים נוספים, כך שמספרם הכולל של השוטרים שהגיעו לערוך את החיפוש בדירתו של התובע עמד על חמישה שוטרי משמר הגבול. החיפוש נמשך כ – 40 דקות. בפרק זמן זה, ערכו השוטרים חיפוש בכל חלקי הדירה וכן באופנועו של התובע, לאחר שביקשו מהתובע להתלוות אליהם החוצה. בתום החיפוש נמסר לתובע מסמך שכותרתו "דו"ח חיפוש". על הדו"ח חתמו השוטרים שערכו את החיפוש וכן התובע. בדו"ח צוין כי במסגרת החיפוש "לא נתפס דבר".

החיפוש בדירתו של התובע התבצע על סמך ידיעה מודיעינית (הידיעה חוסה בתעודת חיסיון ולבית המשפט הוגשה פראפרזה של הידיעה המקורית). בידיעה צוין כי לדירה סמוכה לדירתו של התובע אמורים להגיע בשעות אחר הצהריים של אותו יום אנשים החשודים בסחר בסמים כשבהחזקתם סמים. הידיעה אמנם כוונה לדירה סמוכה לדירתו של התובע אך לאחר בדיקה שערכה המשטרה וכן באמצעות המודיע המקורי, תוקן יעד החיפוש לדירתו של התובע, על פי מספר הדירה בה התגורר באותה עת. ההוראה שניתנה לשוטרים שנשלחו למקום הייתה לערוך חיפוש בדירתו של התובע, על פי המספר המעודכן מבלי שעודכנו בתיקון שנערך במספר הדירה. הידיעה כללה פרטים נוספים אך הפרט היחידי שנטען לגביו כי הוא שונה מן הכתוב הינו מספר הדירה.

מסגרת הדיון

במהלך שני הדיונים שהתקיימו בפני העליתי בפני הצדדים את האפשרות לסיים את ההליך בדרך של פשרה. כך הצעתי להם להסכים להסמיך אותי להכרעה בתביעה בהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הצדדים הסכימו להצעה אחרונה זו, אך הטילו מגבלות על סכומי הכסף שייפסקו, שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו. על כן, הגיעה שעת ההכרעה.

טענות התובע

נוסף על טענות התובע בנוגע לאופן ביצוע החיפוש בדירה ובאשר לעצם ביצועו, מלין התובע, על ההשלכות הנובעות מהגעתם של השוטרים לדירתו ועריכת החיפוש בה. כאדם הרואה עצמו כאזרח נורמטיבי שומר חוק, הופתע התובע מהגעתם של השוטרים ונפגע מהחדירה לביתו, מבצרו, חדירה, שלדידו, לא נמצאה לה כל עילה או הצדקה, ושבוצעה בניגוד להוראות הדין. התחושה כי שכניו היו עדים לאירועים דנן כמו גם החוויה הלא נעימה שעבר, נתפסו על ידו כחוויה טראומתית וכל אלה הסבו לו עוגמת נפש רבה ותחושה של פגיעה באוטונומיה שלו. וכך תיאר התובע את מבוקשו, בכתב התביעה:

"בהתאם לכך אני מבקש מבית המשפט לקבוע פיצויים ממשטרת ישראל בסך של 30,000 ₪, על פגיעה בפרטיותי ובזכויותיי בניגוד מוחלט לחוק, עגמת נפש לאור נסיבות המקרה, בקרב שכני, מכרי ובעל הדירה המשכיר אותה לי, כמו כן כל הוצאות המשפט, בנושא פעילות בלתי חוקית בעליל, אשר בוצעה על ידי צוות שוטרי משטרת ישראל, בדירתי".

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי אופן ביצוע החיפוש כמו גם עצם ביצוע החיפוש בדירת התובע ובאופנוע שלו, נעשו בהתאם להוראות החוק וללא כל התרשלות או גרימת עוול מצדה. כך למשל, נטען כי בנסיבות המקרה, בהתאם להוראות סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה"), ניתן היה לבצע את החיפוש מבלי להצטייד מבעוד מועד בצו חיפוש.