העובדות הצריכות לעניין:
ביום 23.11.14 הוגשה תביעה ע"י התובע, אבו אלהיג'א נידאל נגד הנתבעים, אבו אלהיג'א סמיר, אביו של התובע, ומבטחת רכבו, "שלמה ביטוח חברה לביטוח בע"מ", בדרישה לפצותו בסך 6,451 ש"ח. בתביעה נטען כי ביום 24.12.12, בשעת בוקר מוקדמת, הוצת רכבו של הנתבע 1 במזיד והוגשה על כך תלונה למשטרה. רכב נתבע 1 חנה בביתו בעת ההצתה ובקרבתו חנה רכבו של התובע. בשל הסמיכות בין הרכבים התלקחה האש גם לעבר רכבו של התובע וגרמה לנזקים כבדים בחלקו הקדמי של רכב התובע. התובע, נטען, פנה לנתבעת 2, מבטחת רכב נתבע 1, בטענה כי היא חבה כלפיו בגין הנזקים שנגרמו לרכבו אך עד היום נתבעת 2 לא טרחה להתייחס עניינית למקרה ואילצה את התובע להגיש תביעתו זו.
לתביעה צורפו:
אישור על הגשת תלונה למשטרת ישראל.
חוו"ד שמאי א.זידאן, מטעם התובע.
בכתב ההגנה אשר הגישו הנתבעים הוכחש הנטען בכתב התביעה. נטען כי אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב נתבע 1 עלה באש במהלך הלילה, בחניה אך התובע אינו לפיצוי מנתבעת 2.
נטען כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה".
במקרה דנן, נטען, אין מחלוקת כי רכבו של נתבע 1 נשרף ואין מחלוקת כי נתבע 1 ובני ביתו שהו בביתם עת נשרף הרכב. מכאן שאין מחלוקת כי נתבע 1 לא התרשל ולפיכך אין הוא חב בנזיקין כלפי התובע. אין המדובר במקרה בו השריפה פרצה נוכח רשלנות מצד הנתבע. הנתבע 1 או מי מטעמו לא ביצע כל פעולה שגרמה להצתה ולפיכך, אין לחייבו בנזיקין. לנתבעים אין כל מידע בדבר הצתה בזדון של רכב נתבע 1 וטענה זו מוכחשת. כן נטען כי התובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ולהוכיח את טענות תביעתו. הנזקים בכתב התביעה, אומדנם וחישובם הוכחשו ונטען כי התובע לא עשה די להקטנת נזקין ואין לו להלין אלא על עצמו. נטען כי אין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לאירוע התאונה. כן נטען כי ההוצאות הנדרשות בכתב התביעה לא פורטו ועל כן לא ניתן להתייחס אליהם ואין לפוסקם לתובע. נוכח האמור, התבקש ביהמ"ש לדחות את התביעה ולחייב התובע בהוצאות.
בדיון שהתקיים בפני ביום 9.3.15, בו נכחו התובע, נתבע 1 ונציג נתבעת 2, בועז קליין, מסרו התובע ונתבע 1 כי יפנו למשטרה לקבלת המסקנות הסופיות בעניין החקירה שנפתחה עקב האירוע ויעבירו את ממצאי החקירה לביהמ"ש. נציג נתבעת 2 התחייב להעביר את העמוד הרלבנטי מפוליסת הביטוח, החלה, לטענתו, בעניין זה ועמד על השתת הוצאות לתובע. כן צרף את מסמך נ/1 - ע"א 4473-93 יער זאב בע"מ ואח' נ' הסנה – חברה ישראלית לביטוח בע"מ.
בהחלטה בתום הדיון קבעתי כי עד יום 9.4.15 יעבירו התובע ונתבע 1 את תוצאות חקירת המשטרה לביהמ"ש ולחברת הביטוח. נציג הנתבעת יעביר את העמוד הרלבנטי בפוליסת הביטוח לעניין מקרה זה תוך 7 ימים וביהמ"ש יתן את פסה"ד לאור החומר בתיק ללא צורך בהתייצבות הצדדים.
ביום 10.3.15 הוגשה פוליסת הביטוח מטעם נתבעת 2. בפרק ב', הדן בביטוח אחריות כלפי צד ג' בשל נזקי רכוש", נרשם בס' 1 כי "מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח בשל נזק שייגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח" ובס' 2 העוסק ה"גבולות הפיצוי", נרשם בס"ק ד' שלו כי "על האף האמור לעיל אם נגרם מקרה הביטוח בזדון פטור המבטח מחבותו".
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.