פוגל(מתלונן) נ' רכב הנגב רחובות 2001 בע"מ

בפני תביעה לתשלום סך של 14,460 ₪ וזאת בשל טענת רשלנות מצידו של התובע, אשר הגיע למוסך הנתבעת לבצע בדיקה של רכב לפני קניה ולאחר שביצע בדיקה במכון בדיקה מוסמך.

לטענת התובע, לאחר שהבדיקה שביצע במכון בדיקה מוסמך העלתה כי קיימים ברכב ליקויים שונים במס' מערכות שונות, פנה למוסך הנתבעת כדי לבדוק את הרכב לאור הממצאים. הרכב נבדק במוסך הנתבעת והליקויים שצוינו בבדיקה התייחסו לגומיה לפעמון שמ' ומסרק הגה בלבד. לאור תוצאות אלה רכש התובע את הרכב הנבדק.

לאחר כחודש, עת ביצע בו התובע את הנסיעה הארוכה הראשונה לטענתו, נדלקו במהלכה 2 מנורות האזהרה. לדבריו, לאחר שכיבה והדליק הרכב (עמ' 1 שורה 27) המשיך בנסיעה ולמחרת פנה למוסך, שם התחוור לו להפתעתו כי מנוע הרכב תקול ובסופו של יום נדרש להחליפו. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בשעה שלא אבחנה במועד הבדיקה את התקלה במנוע וזאת חרף דו"ח הבדיקה שציין כי במנוע קיימים ליקויים.

הנתבעת אינה מכחישה כי הרכב נשוא התביעה הובא אליה לבדיקה לאחר בדיקת מכון הבדיקה המוסמך אלא טוענת כי למעט הליקויים שנמצאו בבדיקה לא מצאו כל ליקוי נוסף. הנתבעת טוענת כי משך הזמן בין מועד הרכישה לבין זיהוי התקלה מנתקים את הקשר הסיבתי, ככל שקיים כזה, בין הליקוי ובין הבדיקה. בנוסף, טענה הנתבעת במהלך הדיון כי עם הדלקות נוריות האזהרה ברכב התובע היה עליו להזמין גרר ולהעבירו למוסך ולא להמשיך ולנהוג בו.

נציג הנתבעת גם ציין בפני ביהמ"ש כי מעצם היותה של הנתבעת מוסך נותן שירות, סביר להניח כי אם היו מוצאים ליקוי במנוע הרכב היו מציינים זאת בפני התובע כדי להציע לו לתקן את הרכב במוסכה.

דיון והכרעה-

התובע ביקש להיות זהיר ולפיכך לא הסתפק בבדיקה של מכון בדיקה מוסמך וביקש חוו"ד של בעל מקצוע ופנה למוסך הנתבעת.

לביהמ"ש הוצגה חשבונית המסכמת את ביקור רכב התובע במוסך הנתבעת. החשבונית מציינת בפירוש- "בדיקה לפי רשימת ליקויים שנמצאו לפני קנייה". דהיינו, בפני נציג הנתבעת עמדה רשימה מוגדרת של ליקויים שאת קיומם הוא התבקש לבדוק ולאשר או להכחיש קיומם.

החשבונית אינה מעלה כל התייחסות למצב המנוע וממנו עולה כי לכאורה לא מצא נציג הנתבעת כל פגם במנוע.

בפועל, בחלוף חודש אחד בלבד הסתבר כי המנוע היה פגום והצריך החלפה. עדות התובע כי התקלה התגלתה בנסיעה הארוכה הראשונה ברכב לא נסתרה והנתבעת אף בחרה שלא להעיד את מי שביצע את הבדיקה בפועל ע"מ לקבל את גירסתו ביחס לבדיקה שבוצעה. התובע היה רשאי להסתמך על תוצאות בדיקה שביצע ואשר לצורך בדיקה זו הוכנס הרכב למוסך.

עם זאת, התנהגותו של התובע לאחר הבדיקה מעלה כי נותק הקשר הסיבתי בין התנהלות המוסך לבין הנזק שנוצר למנוע. ובמה דברים אמורים?

ראשית, התובע לא טען ולא צירף ראיות לפיהן תיקן את הליקויים שנמצאו ברכב. אין בפני כל מידע באשר למהות התקלה שלא טופלה על ידו ועל ההשפעה שהייתה יכולה להיות לה על הליקוי שנמצא בסופו של יום ברכב. אין לשלול, בהעדר מידע לסתור, כי התקלה שהתגלתה ברכב היתה תוצאה של אי טיפול זה.

כן יש לזכור כי במהלך החודש ממועד הרכישה ועד גילוי התקלה נהג התובע ברכב באופן רציף.

בנוסף, מעת שנדלקו נורות אזהרה ברכבו של התובע היה עליו לעצור את רכבו ולהזמין גרר ולא להסתכן בגרימת נזק נוסף לרכב (ויוטעם- לפי עדותו של התובע עצמו, נדלקו 2 נורות שונות אשר אחת מהן התייחסה למנוע והשנייה להגה ).