1) עניינה של התביעה הוא טענות התובעת ותלונותיה שעניינן - כלשונה "התרשלות מקצועית" של הנתבעת על רקע טיול של התובעת באמצעות הנתבעת לאתיופיה (להלן: "הטיול"). התובעת כימתה את תביעתה והעמידה אותה על סך 7,800 ₪. בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
2) התובעת טוענת בין השאר, לעניין התנהגות "רשלנית ולא מקצועית", בעיקר, של מדריכת הטיול (להלן: "המדריכה"). כעולה מהחומר הראייתי שהונח לפניי, התובעת פספסה את הטיסה עם הקבוצה לטיול בשל טעות שלה לעניין שעת הטיסה. התובעת קובלת על כך שהמדריכה לא התקשרה אליה משדה התעופה. עוד לטענתה, הנתבעת ניצלה את מצוקתה והציעה לה טיסה יקרה לאדיס אבבה, הבטיחה לה שכשתנחת ימתין לה מדריך, אבל חיכה לה רק נהג ולא מדריך. התובעת טוענת כי שילמה למעלה מ-600 $ במקום כ-150 $. התובעת טוענת כי כאשר פגשה את המדריכה לראשונה באתיופיה, קבלת הפנים הייתה צוננת מהמדריכה שלא התעניינה בה כלל. בערבו של אותו יום, לאחר שהצטרפה לקבוצה, פגשה את רופא הקבוצה ועדכנה אותו מה קרה. לטענתה, באותו ערב שוחחה עמה המדריכה ואמרה לה ששמעה שהיא עושה "בעיות" ואם היא מתכוונת להתנהג כך, שתעזוב את הטיול. התובעת טוענת כי מעולם לא נתקלה ביחס כזה מה גם שלא הכירה אף אחד בקבוצה. אמנם היא נוסעת הרבה במסגרת טיולים מאורגנים, אך לא נתקלה בהתנהלות חסרת מקצועיות ומזלזלת כזאת. לדידה היא ביקשה להגיע להסדר עם הנתבעת, אולם אלה דחו את בקשתה ואמרו לה "לכי תתבעי אותנו".
3)הנתבעת טוענת להגנתה בין השאר, כי הטענה שהיה על המדריכה להתקשר לתובעת משדה התעופה הנה קנטרנית. בדיון לפניי טען נציג הנתבעת בין השאר, כי אין בנוהלי הנתבעת לבצע שיחות טלפון כאמור מה גם שאין בנהליה כל חובה להיפגש בשדה התעופה בנקודה מסוימת עובר העלייה לכבש המטוס, מה גם שלדידו המפגש היחיד של כל הקבוצה עובר הטיסה זה רק בשער הכניסה למטוס. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הגיעה למפגש של הקבוצה לפני הטיול וכאשר התקשרה למדריכה לשאול שאלה, אותה עת המדריכה ביקשה לתדרך אותה בעניינים נוספים, אך התובעת אמרה שאין צורך וכי היא מאוד מנוסה בטיולים בחוץ לארץ. לעניין מחיר הטיסה לאחר שפספסה התובעת את הטיסה המיועדת, הנתבעת טוענת כי אף שמחיר הטיסה המאוחרת עולה 1,200 $, אך עקב מאמצים שביצעה הנתבעת עם חברת התעופה האתיופית, התובעת נדרשה לשלם רק 600 $ במקום מחיר מלא. לעניין התנהגות המדריכה טוענת הנתבעת, כי אין ממש בדברי התובעת וכי המדריכה נהגה כלפי התובעת כראוי ובחמימות. הנתבעת טוענת כי המדריכה העניקה לתובעת יחס חם, צירפה אותה יחד עם בחורה נוספת לרכבה כדי להשלים לה את ההדרכות והכל כדי להקל את קליטתה בקבוצה אך התובעת עצמה נהגה בקרירות. לטענת המדריכה, רופא הקבוצה אכן פנה למדריכה ואמר לה שהתובעת מלאת תלונות וטענות ושהיא מתכננת לשוב לארץ ולהגיש תביעה, וכל זאת, ביום הראשון לטיול. הנתבעת טוענת כי תלונותיה של התובעת פגמו בהנאה של שאר משתתפי הטיול. הנתבעת טוענת, כי המדריכה אכן פנתה לתובעת ואמרה לה שתבוא אליה או לנתבעת בתלונות ולא לשאר חברי הקבוצה. המדריכה מכחישה שאמרה לתובעת לעזוב את הטיול. לטענת הנתבעת, התובעת סירבה להקשיב להוראות המדריכה והמדריכים המקומיים, גם כשהדברים נגעו לבטיחותה האישית, יצאה לצלם תוך סיכון עצמה למרות שאמרו לה שלא, הפריעה למדריכה במהלך ההסברים, דבר שעורר מורת רוח בקרב שאר המטיילים שהרבו להתלונן על כך. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה שני מכתבי תודה מטעם חברי הקבוצה, במכתבים אלה מתייחסים חברי הקבוצה האמורה גם להתנהלות של התובעת עצמה. נציג הנתבעת העיד בדיון לפניי מיום 18.8.14, כי מכתב אחד ניתן עקב פניית הנתבעת ומכתב אחר יזום על-ידי חברי הקבוצה.
דיון והכרעה
4) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.
5)התובעת לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה כלשהי נגד הנתבעת. לאחר ששמעתי את התובעת, בתה, את נציג הנתבעת וכן המדריכה בדיון לפניי, דומני כי חוסר שביעות רצונה של התובעת, או שמא אכזבתה הרבה מהתנהלות העמלים במלאכה מטעם הנתבעת במהלך הטיול האמור, אינם בגדר עילת תביעה. התובעת לא הניחה לפניי תשתית ראייתית מבוססת שיש בה להצביע על חריגה מסטנדרט התנהגות סביר מטעם הנתבעת או מי מטעמה, או הפרת סיכום ביניהם או הפרת כל חובה שבדין.
6)התובעת לא הניחה לפניי תשתית משכנעת בדבר קיום חובה על הנתבעת להתקשר לתובעת משלא הגיעה לשדה התעופה. אין מחלוקת כי אי הגעת התובעת למועד הטיסה הוא באחריותה בלבד. זאת ועוד, לעניין ביצוע התשלום בגין האיחור, לאחר ששמעתי את נציגי הנתבעת שהעידו לפניי בדיון, ואשר עדותם הותירה רושם חיובי, הנתבעת אכן פעלה "לצמצם" את הוצאות התובעת בעטיו של האיחור בהגעה לאתיופיה בכך שהיא שילמה 600 $ במקום מחיר מלא של 1,200 $. באשר לתשלום ה-634 $ במקום 150 $, גם בעניין זה הנתבעת הניחה לפניי תשובה משכנעת ולפיה התשלום בוצע גם בהתחשב לכך שיומיים נדרשו מיום הנחיתה של התובעת בשדה התעופה באתיופיה עד מועד מפגשה עם הקבוצה וכן עלות הנהג שליווה את התובעת ביומיים אלה. בהגנתה טענה הנתבעת שהנהג הוא עצמו מדריך מקומי.
7)לעניין התנהלות המדריכה, גם כאן, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם, לא מצאתי כי בהתנהלות המדריכה נפל פגם המקים יסוד של סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר. בכל מקרה, לא הובאו ראיות על-ידי התובעת לעניין זה. נהפוך הוא, מהתרשמותי מעדות המדריכה וכן ממכתבי התודה שצורפו לכתב ההגנה, קיימות טענות אף לעניין התנהגות התובעת עצמה. בכל מקרה, לא הוכח לפניי קיומה של עילת תביעה לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי.
8) לא נעלמה מעיני העובדה, כפי שעולה מעדות המדריכה, כי הקבוצה שהשתתפה בטיול היא קבוצת שחבריה - למעט התובעת ועוד שני משתתפים נוספים שהצטרפו לקבוצה בשלב מאוחר יותר בטיול - מכירים אחד את השני, לרבות המדריכה עצמה, מזה מספר שנים במסגרת פעילויות שמקיימים באזור מגוריהם. בדיון לפניי התברר כי גם התובעת הייתה ערה לעובדה זו. בנסיבות כגון-דא, ומבלי להביע עמדה, ייתכן והיה על העמלים במלאכה מטעם הנתבעת לגלות רגישות נוספת מזו המתוארת בסעיף 12 בכתב ההגנה, לעובדה כי לטיול של הקבוצה האמורה מצטרפת חברה חדשה. באותה מידה, ומבלי להביע עמדה, ייתכן וגם על התובעת היה לגלות רגישות והבנה לעניין זה, באופן הדדי, בכלל זה, ייתכן לו הייתה משתתפת התובעת בפגישת ההכנה שקדמה לטיול, שיש להניח כי מדובר בפגישת הכנה וגיבוש לקראת הטיול, האווירה בטיול בין כלל חברי הקבוצה לרבות התובעת, הייתה נראית אחרת, נינוחה יותר.