ת"ק
בית המשפט העליון
|
46506-12-13
28/07/2014
|
בפני השופט, סגן נשיא (בדימוס):
משה אלטר
|
- נגד - |
תובעת:
קרן אור גל
|
נתבעים:
1. אושריאל גוהרי 2. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק דין |
1.רכבה של התובעת, הונדה סיוויק מס' רישוי 31-635-60 (להלן: "ההונדה"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שארעה ביום 24.1.14,ברח' ז'בוטינסקי בנהריה(להלן: "התאונה").
בתאונה היה מעורב קטנוע מס' רישוי 10-806-70 (להלן: "הקטנוע"), שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").
במועד אירוע התואנה היה הקטנוע מבוטח אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג', בגין נזקי רכוש.
2. לטענת התובעת, התאונה ארעה באשמתו של הנתבע. לכן היא הגישה את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין הנזקים שנגמרו לה, לטענתה, כתוצאה מהתאונה.
לטענת הנתבעים, התאונה ארעה באשמתה של התובעת. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.
הנתבעים גם חלקו על גובה הנזק.
3.כפי שעולה מכתבי הטענות ומעדויות הצדדים, קיימת בין הצדדים מחלוקת הן בשאלת האחריות לאירוע התאונה והן בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה.
כדי להכריע בשאלת האחריות יש לקבוע, תחילה, איך אירעה התאונה. בעניין זה יש בפניי מס' גרסאות. למעשה כל אחד מהנהגים המעורבים בתאונה מסר מס' גרסאות, כמפורט להלן:
בכתב התביעה טוענת התובעת כי עובר לאירוע התאונה היא נהגה את ההונדה ברח' הגעתון בנהריה מכיוון מזרח למערב ופנתה ימינה, ברח' ז'בוטינסקי. לאחר כ-50 מ' היא האיטה לצד המדרכה הימנית, כדי להחנות את ההונדה ובהיותה במצב של עצירה מוחלטת הגיח הקטנוע מאחור ופגע בהונדה.
כפי שעולה מעיון בדו"ח פעולה מס' 9-002-0148-02, לרס"מ דוזורצב, שהגיע למקום התאונה סמוך לאחר שאירעה, מסרה התובעת גרסה לפיה היא "...עמדה עם רכבה קצת באלכסון עם החזית למדרכה כאשר לפתע הקטנוע פגע ברכב שלה מאחור" (ההדגשה שלי - מ.א.).
לרס"מ אלי שמואל, שגבה הודעה מהתובעת, מסרה התובעת גרסה לפיה היא נסעה בנסיעה איטית, תוך כדי חיפוש חנייה, ולפתע הקטנוע התנגש בה מאחור, בעוצמה. גרסה דומה מסרה התובעת גם בטופס התביעה שהוגשה לחב' הביטוח בה היה ההונדה מבוטח (מוצג נ/1).