ת"ק 46312-12-14 דותן ואח' נ' מלון לאונרדו קלאב אילת ואח'

רקע כללי וטענות התובעת

התובעת נכת צה"ל ואם חד הורית לשני ילדים, ש אחד מהם חולה צליאק.

ביום 29.4.14 הזמינה התובעת חופשה משפחתית לתאריכים 11-15.5.14 במלון לאונרדו קלאב שבאילת. התובעת תכננה את החופשה ובחרה במלון הנתבעת מאחר והוא עמד בדרישותיה לספק לה מזון ללא גלוטן ואינטרנט חופשי בתוך החדרים, לרבות הבטחה מאוחרת מול פקידת הקבלה והשף הראשי כי המלון ערוך לארח אורחים הרגישים לגלוטן.

התובעת עזבה את המלון לאחר יומיים: בשל ריחות ביוב עזים השוררים בכל רחבי המלון, התריעה על המפגעים בבריכה ובלובי נמתחו על הרצפה חוטי חשמל חשופים. מדובר לטענתה בהתנהלות לקויה של המלון, הלכלוך בחדר , שירות ירוד ועוגמת נפש.

התובעת הגיעה למלון עם ילדיה ביום 11.5.14 בשעה 14:00 ,ונאלצה להמתין בלובי המלון כשעתיים. בלובי היה עשן מסיגריות של אורחים, וציפורים התעופפו בחופשיות, אכלו מצלחות שהושארו ברשלנות על הבר.

עוד טוענת התובעת כי, הודיעה בקבלה על נכותה, ולא התייחסו לכך . לכן, סחבה בעצמה את הציוד.

עם הגיעה לחדר , התחילו שיחות בלתי פוסקות מהקבלה כי עליה להסדיר את שהותה דרך מועדון "שקם" , והתובעת ירדה והמציאה קבלה. החדר עצמו היה מלוכלך , מבולגן [מצעים מוכתמים, באמבטיה ובכיור כתמים, אסלה מטונפת בהפרשות, פסולת מפוזרת על הרצפה והרהיטים]. מהקבלה לא נמסר כל הסבר סביר , ורק לאחר כחצי שעה נוספת הודיעו שתגיע חדרנית. היות וההבטחה לא התממשה פנתה מיוזמתה לאנשי השירות בקומה . אחת החדרניות שהגיעה לחדר הביטה בחדר בחטף ולא חזרה.

רק בשעה 16:30 התקבלה שיחה ממנהלי המלון , אשר שאל מה הבעיה בחדר שקיבלה . כמענה לשאלתו נתקלה בטון תוקפני כי החדר שהיא נמצאת בו הוא לא החדר שלה. התובעת ירדה שוב לקבלה, ולאחר המתנה קיבלה מפתח לחדר אחר. אך בחדר זה הסתבר שישן אדם זר. לכן, התובעת יצאה מהחדר ומהקבלה העבירו אותה לחדר הראשון [ המלוכלך]. רק בשעה 20:00 החדר נוקה וסודר, אך גם לאחר ניקוי החדר , היה ניכר כי הניקיון נעשה כלאחר יד.

מאחר וניקיון החדר לא התקדם לקראת השעה 17:00 , התובעת וילדיה השאירו את חפציהם בחדר וירדו לבריכה. בשעה 17:30 רצו להיכנס לבריכה , אך כניסתם נמנעה לאור הוראות המציל כי הבריכה צפויה להסגר בשעה 18:00 . כל זאת, בניגוד למידע שנמסר לה בעת ביצוע ההזמנה כי שירותי הבריכה פועלים עד לשעה 19:00.