ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
|
4619-07-17
18/01/2018
|
בפני הרשם בכיר:
מוהנד חליאלה
|
- נגד - |
תובעים:
לינדה אהרוני
|
נתבעים:
1. אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ 2. סמ-ליין בע"מ
|
פסק דין |
אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת רכשה מהנתבעת 1 מקרר מסוג סמסונג תמורתו שילמה סך של 8,000 ₪ .כמו כן אין מחלוקת שעקב תקלה במקרר החליפה נתבעת 1 את המקרר במקרר אחר ,(להלן: "המקרר השני") שנמצא עד היום בשימושה של התובעת. עוד מוסכם בין הצדדים כי במעמד אספקת המקרר השני נגלתה בו שריטה- חבטה בדלת וכי המובילים מטעם הנתבעת 1 פירקו את דלתות המקרר הראשון והרכיבו אותן במקרר השני.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת טיבו של המקרר השני כאשר לטענת התובעת מדובר במקרר מתצוגה ואילו הנתבעת 1 טוענת כי המקרר השני מקרר חדש הוא. התובעת מבקשת לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה וכן פיצוי עבור עוגמת נפש ונזקים ישירים בסך כולל של 9,000 ₪.
סה"כ תביעת התובעת 17,000 ₪ .
נתבעת 1 טענה בכתב הגנה כי המקרר השני חדש וכי החלפת הדלתות נעשתה בהסכמתה המלאה של התובעת.
נתבעת 2 ,שהיא היבואנית ונותנת האחריות, טענה כי עצם החלפת המקררים לא הייתה על דעתה שכן היא התכוונה , התכוננה והייתה מוכנה ומזומנת דווקא לתקן את המקרר הראשון ומשכך אין לבוא אליה בטענות משנקטע הליך התיקון על ידי החלפת המקרר שלא על דעתה.
במהלך הדיון טענה הנתבעת 1 לראשונה כי המקרר הראשון היה מתצוגה . טענה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה של אף אחת מהנתבעות ועל כן אני דוחה אותה.
במחלוקת בשאלה אם המקרר השני חדש או מתצוגה אני דוחה את גרסתה של התובעת שעשתה עלי רושם שלילי. עדותה של התובעת היא עדות יחידה של בעל דין ואינני יכול לבסס עליה ממצא שבעובדה כאשר מעדותה עולה דווקא שיש לה טענות אחרות בקשר למחיר ששילמה עבור המקרר אותן לא העלתה בכתב התביעה , וכך מסרה בעדותה בישיבה הראשונה:
"כשאני הגעתי כמה ימים אחר כך לסניף ראיתי את המקרר באותו סכום. אמרתי לה אתם אמרתם שעשיתם לי הנחה אבל ראיתי שהם מוכרים יותר נמוך ממה שקניתי, 8,000 ₪ ולא 12,000 ₪ הם הציעו לי שואב אבק כפיצוי".
אני מעדיף את עדותו של המוביל מטעם נתבעת 1 שהעיד כי המקרר השני היה מקרר חדש וכי לאחר שהוריד את העטיפה מצא שיש מכה בדלת .במצב זה התובעת הייתה רשאית לסרב לקבל את המקרר השני, אך משהסכימה להחליף את הדלתות של המקררים אין היא יכולה לבוא כעת ולהתנער מהסכמתה. החלפת הדלתות נעשתה בביתה- מבצרה שלה התובעת ומול עיניה . איש לא כפה עליה ,והיא גם לא טענה, כי נכפה עליה לקבל זאת .יותר מכך, בכתב התביעה כותבת התובעת בסעיף 33 ב :