ת"ק 45075-02-17 כהן נ' אבי אודיו קאר ומיזוג (2003) בע"מ

לפניי תביעה כספית.

התובע טען כי ביום 7.12.16 הביא את הרכב שבבעלותו, רכב מסוג ב.מ.וו מס' רישוי 57-063-16 (להלן: ""הרכב") למוסך הנתבעת לביצוע החלפת מיסבים, דיסקיות וצלחת בלימה לגלגלים האחוריים של הרכב (להלן: "הטיפול"). במסגרת הטיפול נעשו על ידי עובדי הנתבעת ניסיונות לפירוק מיסבי הרכב אשר לא צלחו. הוסיף התובע כי סוכם עם הנתבעת שהרכב יועבר על ידי התובע לטיפול במוסך אחר, וזאת לאחר שעובדי הנתבעת ירכיבו בחזרה את החלקים שפורקו על ידם לצורך הטיפול. לבקשתו ובתיאום עם הנתבעת, הושאר הרכב, שהחלקים שפורקו בו הורכבו חזרה למקומם הקודם, בחניה הנמצאת בסמוך למוסך הנתבעת על מנת שהתובע יגיע בזמנו הפנוי ויקח את רכבו למוסך אחר כבקשתו. התובע ציין כי כשהגיע לאסוף את הרכב, גילה, שקיים בלט על גבי מכסה המנוע, בלט אשר לטענתו לא היה קיים כאשר הרכב הובא למוסך, ומשכך דיווח על כך לנתבעת אשר נציגה ידע לציין בפניו כי במהלך הטיפול נשמע רעש חזק בזמן התנעת הרכב טרם הוצאתו מהמוסך למתחם החניה. רכב התובע הועבר על ידי התובע למוסך אחר בו התגלה לטענתו היקף הנזקים שנגרמו לרכב במוסך הנתבעת ובכללם פיצוץ בצינור קירור הרכב, חור ברדיאטור וכנף מאוורר שבורה. התובע טען כי הרכב נותר במוסך עד ליום 5.12.16 כשבתקופה זו לא ניתן היה לו לתובע להשתמש ברכב ונגרמו לו נזקים. בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעת בעלות תיקון נזקי הרכב במוסך האחר בסך של – 4,900 ₪, עלות השכרת רכב חלופי בסך של – 2,400 ₪, ירידת ערך הרכב בסך של – 9,000 ₪, אובדן ימי עבודה בסך של -6,000 ₪. כך גם עתר התובע לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה שהינה מוסך מורשה מטעם משרד התחבורה, מעסיקה עובדים מקצועיים ומיומנים, בעלת מיכשור מתקדם לתיקוני רכב, מתקנת כלי רכב בצורה מקצועית ובהתאם לסוג התיקון ניתנת אחריות כנדרש. הוסיפה וטענה הנתבעת כי ביום 7.12.16 סוכם עם התובע, שהינו לקוח הנתבעת, שיביא הרכב למוסך הנתבעת להחלפת מיסבי גלגלים אחוריים, צלחות בלם ודיסקיות בלם. התובע הביא הרכב למוסך הנתבעת בשעה 07:30. הרכב הועלה על הליפט (מגבה להרמת מכוניות) לגובה מטר. עובד הנתבעת פרק את הגלגל הימני האחורי שברכב והתחיל לפרק את המתלה האחורי שעליו מחובר המיסב האחורי. עובד הנתבעת ניסה לחלץ את המיסב האחורי ימני תחילה אך ניתקל במיסב שנדבק למתלה עקב התחממות ולא ניתן היה לחלצו בעזרת כלים מיוחדים שמיועדים לפעולה זו, תהליך שארך מס' שעות, ולכן התקשר הבעלים ומנהל הנתבעת מר פדידה לתובע ציין בפניו כי לא ניתן לחלץ את המיסב האחורי ימני מבלי שיגרם נזק למתלה והוצע לתובע להביא חלק אחר מרכב בפירוק או לרכוש חדש. התובע טען שאינו מעוניין להשקיע כסף רב בתיקון הרכב שהינו רכב ישן (שנת 2004) וכי יפנה עם הרכב למוסך אחר שבו טיפל ברכב בעבר. בסופו של יום סוכם עם התובע שהנתבעת תרכיב חזרה את אותם חלקים שפורקו, ורכב התובע יועבר על ידי התובע למוסך האחר. כך גם סוכם עם התובע שהרכב יושאר, לאחר הרכבת החלקים שפורקו בחנייה שליד מוסך הנתבעת לצורך איסופו של הרכב על ידי התובע, שיגיע למקום בזמנו הפנוי וכך עשתה הנתבעת. הנתבעת טענה שאין לה כל ידיעה מתי אסף התובע את הרכב מחניית המוסך. הנתבעת ציינה עוד שאין יסוד לטענת התובע לפיה שעה שרכב התובע היה במוסך הנתבעת נגרמו לו נזקים ובכללם פיצוץ בצינור קירור הרכב, חור ברדיאטור וכנף מאוורר שבורה, כנטען על ידו. לא בוצעה על ידי הנתבעת כל עבודה בחזית רכב התובע ולא נגרם נזק כלשהו לרכבו על ידי הנתבעת. משכך, עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובע תוך חיובו בהוצאות.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע את הדברים הבאים:

"ב-7.12.16 הגעתי עם הרכב שלי למוסך הנתבעת ברעננה, מדובר ברכב שמספרו 57-063-16 כדי לטפל במיסב שהרעיש בגלגל האחורי ולטפל בבלמים. הגעתי למוסך, ובעל המוסך לא היה נוכח במקום, היה רק עובד. אני רוצה לומר שחודש לפני כן הגעתי עם רכב אחר שלי למוסך וגם קיבל אותי עובד ולא בעל המוסך. זאת הייתה הפעם הראשונה שהגעתי למוסך שהוא הנתבע. כשהגעתי ביום 7.12.16 עם הרכב נשוא הדיון למוסך הנתבעת, היה רכב שנמצא כבר בתוך המוסך ולכן העובד ביקש ממני להמתין שהוא יוציא את הרכב והוא הנחה אותי להיכנס פנימה אחרי שהוא הוציא את הרכב שהיה במוסך וכך עשיתי. לאחר זמן מה הגיע בעל המוסך שהוא אבי הפדידה שנמצא היום באולם בית המשפט וכבר לפני שהוא הגיע העובד התחיל להרים את הרכב שלי על הליפט ולפרק את הגלגלים וניסה לפרק גם את המיסב התקול. כשהבנתי שזה הולך לקחת זמן ארוך ואני לא יכול להישאר אז בעצם עזבתי את המוסך והשארתי את הרכב והלכתי מהמקום. אחרי מספר שעות קיבלתי טלפון מבעל המוסך שטוען שלא ניתן לפרק את החלק הזה ומה שצריך לעשות זה להחליף את כל המטלה של הרכב וזה חלק משמעותי וגדול ויקר מאוד, משהו שלא היה הגיוני בעיני כי חשבתי שצריך להחליף רק מיסב והתשלום עבור החלפת מיסב נמוך. מכיוון שזה לא נשמע לי הגיוני התקשרתי למוסך אחר ששם הייתי מטפל בקביעות ברכב, התייעצתי איתו לגבי העניין ונתתי לו גם לדבר עם בעל המוסך טלפונית והם דיברו. בסופו של דבר הוסכם שאין צורך להחליף את כל המטלה ושהוא ירכיב את כל החלקים חזרה ואני אקח את הרכב למוסך האחר שבו אני מטפל ברכב בקביעות. בגלל שלא יכולתי להגיע לפני סגירת המוסך של הנתבעת כדי לקחת את הרכב שלי, סיכמתי עם אבי פדידה שהוא יחנה את הרכב שלי מחוץ למוסך שלו וישאיר את המפתחות במאפייה סמוכה. הגעתי לאסוף את הרכב בערב, האזור היה חשוך, בזמן שסיכמתי עם פדידה אבי שהוא יחנה את הרכב שלי מחוץ למוסך שלו שאלתי אם ניתן לנסוע עם הרכב והוא אישר. לקחתי את הרכב שחנה מחוץ למוסך והסעתי אותו לביתי. הסיכום ביני לבין בעל המוסך האחר היה שהוא בבוקר ייקח את הרכב מביתי למוסך שלו. כך היה. ירדתי בבוקר למסור את המפתחות לנציג מהמוסך האחר שהגיע לאסוף את הרכב. ואז ראיתי על מכסה המנוע פיצוץ שנגרם ממכה שלא היה שם לפני שמסרתי את הרכב שלי למוסך של הנתבע. זה רכב שנמצא ברשותי הרבה שנים, רכב אספנות בשווי גבוה. כשראיתי יחד עם הנציג של המוסך האחר את המכה על מכסה המנוע מיד פתחתי את מכסה המנוע והתגלו נזקים נוספים של פגיעות בחלקים הפנימיים של הרכב. הרכב נלקח למוסך ולאחר מכן הוא טופל שם. כשגיליתי זאת התקשרתי מיד לאבי פדידה, הייתי מאוד נסער אמרתי לו שהרכב נכנס תקין ויצא עם נזקים והוא אמר לי שהם לא עשו שום דבר שיכול היה לגרום נזק ושמעולם לא נפתח מכסה המנוע ולא היה להם צורך לפתוח אותו. הוא אמר לי שבזמן שהם הוציאו את הרכב אל מחוץ למוסך הוא שמע רעש חזק ועוד הוא אמר שהיה לו מקרה שהיה רכב אצלו שהיה על הליפט ובעקבות חוסר איזון נגרם לאותו רכב נזק ובמקרה ההוא הוא טען שמדובר בשמשה שהתנפצה. ניגשתי אליו ואמרתי לו שנגרם נזק והוא הכחיש ולא היה מוכן לשמוע דבר. ומכאן התביעה שהגשתי. הגיע העד מטעמי לדיון היום והעד הוא בעל מוסך "איילון" שהרכב שלי מטופל שם שנים רבות. והוא נתן את חוות דעתו וגם טיפל בתיקון הרכב כלומר החליף את המייסב מבלי להחליף את כל המערכת והוא תיקן גם את הנזקים הנוספים שנגרמו במוסך הנתבעת לטענתי. אני מפנה לכל המסמכים שצירפתי לתביעה. באשר לכתב ההגנה אני רוצה לומר שנטען שאני התפרצתי למוסך וזה לא נכון בכלל. העובד של הנתבעת כיוון אותי פנימה. דבר נוסף, הוא טען בכתב ההגנה שהם תמיד עושים סיבוב מסביב לרכב לבדוק שאין פגיעות וזה לא נכון. כך הוא לא עשה בפעם הראשונה שהבאתי את הרכב למוסך שלו וכך גם בפעם הנוכחית. הוא טוען שלא נפתח כרטיס עבודה ואני אומר שגם בפעם הקודמת לא ראיתי שנפתח כרטיס עבודה וגם בפעם הזו. הטענה שהעובד קיבל את הרכב וזה לא הנהלים במוסך גם היא לא נכונה. הוא מציין שהרכב הועלה לגובה של מטר וכך זה נשאר וזה לא נכון. רואים את זה גם במצלמות האבטחה כי הרכב עלה וירד מספר פעמים. הוא אומר שהעובד שלו הוא בחור מסודר ועובד על פי הנהלים ואני תיארתי בדיוק כיצד הבאתי את הרכב וכיצד נעשה. הוא טוען שלקח שעות לחלץ את המיסב ושאני נכחתי במוסך האחר, איילון, זה לקח רק 30 דקות. ההמלצה שלו להחליף את כל המטלה יכלה לגרום לי עלויות גבוהות שלא לצורך. הוא טוען שלא בוצעה שום עבודה או פתיחה של מכסה המנוע כאשר מנגד הוא טוען שאכן מכסה המנוע היה פתוח אבל לא עד הסוף. והוא אומר שהם פתחו את מכסה המנוע וסגרו. אני מציג תמונות ממצלמות תמונות ששלח הנתבע, רואים בתמונה ת/1 שמכסה המנוע סגור והעובד שלו נמצא ברכב ופותח את מכסה המנוע, בת/2 רואים את אבי פדידה עומד מול הרכב שלי כשמכסה המנוע נפתח. בת/3 רואים את מכסה המנוע חלקית. בת/4 רואים את מכסה המנוע באופן יזום עד הסוף. בת/5 רואים שמתבצע בדיקה בחלקים הפנימיים של הרכב כשמכסה המנוע פתוח עד הסוף כאשר במצלמות עצמן רואים שזה מתבצע דקות ארוכות תוך כדי דין ודברים בין אבי פדידה לבין העובד שלו. בת/6 רואים שהעובד של הנתבע סוגר את מכסה המנוע כך שכל הטענות שלפיהן לא היה מגע כלשהו עם מכסה המנוע או לתוך החלקים הפנימיים של הרכב שלי כשמכסה המנוע כביכול היה סגור כל הזמן לא נכונות. הנתבע גם טוען שהכיסוי מתחת למכסה המנוע הוא מבד ואין לו חשיבות ושזה כיסי קוסמטי בלבד. אני אומר שזה לא נכון, הכיסוי הזה הוא משמעותי ותפקידו לבודד את החום. אני מבקש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לי את כל הנזקים כפי שפורטו בתביעתי. אני מפרט ומציין שעלות התיקון 4,900 ₪ עבור רכב חלופי אני תובע 2,400 ₪ אם כי אני רוצה לדייק ולומר שבסופו של דבר לא נלקח על ידי רכב חלופי, באשר לירידת ערך הרכב אני תובע סך של – 9,000 ₪, כך גם אני תובע אובדן ימי עבודה בסך של – 6,000 ₪ . מבקש לפסוק סכומים אלה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "יכול להיות מצב שמי שלקח את האוטו מפתח המוסך שלי עד לביתך גרם נזק?" השיב: "לא סביר בהחלט בגלל שאתה בעצמך אישרת שנשמע רעש חזק כשהוצאת את הרכב מתוך המוסך שלך אל החנייה וכך אמרת לי". לשאלה: "אני אומר לך שלא אמרתי לך שהיה רעש אצלי במוסך. זה אתה אומר". השיב: "לא ייתכן שאני אכנס לטפל במייסב מרעיש כאשר אני שומע נזק חמור במנוע. לא היה נזק במנוע ולא היה רעשים. הבעיה היחידה הייתה במייסב. אתה אמרת את הדברים כפי שציינתי". לשאלה: "האם זה נכון שאת החלקים להחלפת המייסב אתה הבאת לי?" השיב: "את המיסב עצמו אני הבאתי". לשאלה: "כשהוצע לך להחליף את המטלה, נאמר לך שאתה רשאי להביא את המטלה". השיב: "זה לא נכון. הוצע לי שמקביל אתה תחפש את החלק הזה וגם אני אחפש. ושוב אני אומר שלא לצורך".

עד מטעם התובע, מר עדי משעני, ציין בעדותו כדלקמן:

"אני שותף ובעלים של מוסך "מרכז איילון" בתל אביב. המסמכים שצורפו לתביעה ונושאים את השם איילון זה מהמוסך שבו אני שותף. צורפו גם תמונות למסמכים אלה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים: הרכב נשוא הדיון שמספרו 57-063-16 הגיע למוסך לצורך החלפת מייסב בגלגל ימין אחורי. לאחר שסיימנו את העבודה של החלפת המייסב אז העובד שלי זיהה שיש טפטוף של נוזל קירור בחלקו הקדמי של הרכב. לאחר בדיקה יותר מעמיקה, פתחנו את מכסה המנוע וזיהינו שהמניפה שבורה, כלומר להב אחד נפל וזה עשה נזק גם בכונס של המנוע וגם במצנן של המנוע. דיווחנו לבעל הרכב שיש לו נזק ברכב כלומר שיש תקלה שיש לתקן אותה. הוא שאל אותי כיצד דבר כזה יכול לקרות, לפני הניסיון שלנו שהוא לא מעט שנים, סיבת שבירה של להב במאוורר זה רק מגוף זר שנכנס לאזור של המנוע. ואז כשמנוע עובד כשגוף זר נמצא בתוכו נזק. כמובן שאי אפשר לדעת מתי אותו גוף זר נכנס לאזור של המנוע וכמה זמן הוא היה שם. ומה הגורם שהביא לכניסתו של גוף זר אבל יש להניח שזה יכול לקרות מהתעסקות בתא המנוע ואולי נשכח איזה כלי שם שגרם לזה אבל כמובן שאני לא יכול לדעת. האזור של תא המנוע הוא מכוסה ומוגן. לאחר שהתחלנו לחקור אז זיו אמר לי שהוא רואה נקודה של נזק על מכסה המנוע אבל זה מה שהוא קישר לעניין והנקודה הזו נמצאה בדיוק מעל המאורר אז זיו ניסה לקשר את הדברים אבל אני כמובן לא יכול להוכיח. סביר להניח שאותו גוף זר שגרם לנזק לא נמצא שם זמן רב".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "האם אתה הגעת לביתו של התובע לקחת את הרכב מביתו למוסך שלך?"

השיב: "לא. הרכב הגיע למוסך שלי בנסיעה". לשאלה: "מי הביא אותו?" השיב: "אני לא זוכר מי הביא אותו. התובע גר בסמוך אלי אבל אני לא יכול להגיד בוודאות שאני הבאתי את הרכב למוסך".

לשאלה: "התובע אמר שאתה הגעת אליו הביתה וכבר ליד הבית שלו אתה ראית שמכסה המנוע יש בו פגיעה ושבאותו רגע אתה אמרת לו שמכסה המנוע פגוע". השיב: "לא הייתי אצלו בבית ולא ראיתי ליד הבית שלו איזו שהיא פגיעה במכסה המנוע". לשאלה: "כמה שנים אתה במקצוע" השיב: "10 שנים". לשאלה: "מה המקצוע שלך?" השיב: "אני סיימתי תואר בהנדסת תעשייה וניהול". לשאלה: "יש לך הזמנה במכונאות?" השיב: לא. לשותף שלי יש. אני נכחתי באירוע בדיקת הרכב של התובע אבל לא אני תיקנתי את הרכב אלא עובד שלי". לשאלה: "כמה זמן בבוקר לוקח לך להגיע מביתך למקום עבודתך?" השיב: "שעה וחצי. אני גר בסמוך למקום שהתובע גר". לשאלה: "אתה טוען שכביכול הנתבעת גרמה לחור ברדיאטור של רכב התובע. אני שואל אותך אם בנסיעה של שעה וחצי מהבית של התובע למוסך שלך הרכב לא יתחמם כי הרי אם יש חור ברדיאטור של המנוע אז הוא מתחמם מיד ועובדתית לא מצאתם מצב שכזה". השיב: "הרכב הגיע בנסיעה, אנחנו גילנו טפטוף וכך התגלתה התקלה". לשאלה: "זה חור של טפטוף מה שאני מראה לך?" השיב: "כן".