על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הינו עורך דין המייצג לקוחות בהליכים שונים נגד חברות פייסבוק השונות, ובכלל זה בעתירה לבג"ץ במסגרתה מבוקש לחייב את רשם החברות ואת חברת פייסבוק העולמית לרשום את החברה כחברה זרה הפועלת בישראל (להלן: "העתירה"). לטענת התובע, הנתבעת הינה חברת בת של חברת פייסבוק העולמית ומהווה שלוחתה של חברת פייסבוק העולמית בישראל, ולפיכך ביקש למסור לה את העתירה האמורה. בפנייתו למשרד עורכי הדין המייצג את הנתבעת נמסר לו, כי המשרד אינו מוסמך לקבל כתבי בי דין שהנתבעת אינה צד להם. לפיכך, ביום 21.10.15 שוחח התובע טלפונית עם עוזרת מנכ"לית הנתבעת ועם עמי - ראש מערך האבטחה של הנתבעת (להלן: "עמי") והבהיר להם, כי בכוונתו להמציא לנתבעת את העתירה. עם הגעת התובע לבניין המשרדים בו שוכנים משרדי הנתבעת ברחוב רוטשילד בתל אביב, נפגש עם עמי בלובי הבניין אך מאחר והאחרון לא קיבל את אישור הנתבעת לקבלת העתירה התקשר התובע אל ב"כ הנתבעת, אשר מסר לו, לטענתו, שיניח את כתב העתירה על דלפק הקבלה בלובי הבניין. לטענת התובע, כשהניח את המעטפה ובה כתב העתירה על דלפק הקבלה ופנה לצאת מהבניין, נטלו את המעטפה שני נציגי הנתבעת, רדפו אחריו תוך שהם צועקים לעברו "קח את האשפה שלך מכאן", וכשיצא מהבניין ועמד על המדרכה בסמוך לו, אחזו אותו השניים בידו ובתיקו, פתחו את תיקו בכוח ודחפו לתוכו את המעטפה ובה כתב העתירה, ואף דחפו את התובע תוך הפעלת אלימות. לטענת התובע, הוא הרים את המעטפה שנפלה מתיקו על המדרכה וזרק אותה לעבר פתח בניין, ובתגובה לכך הרימו נציגי הנתבעת את המעטפה וזרקו אותה, מעל לראשו של התובע, אל תוך מכולת אשפה שעמדה בסמוך. בהמשך לכך, שלח התובע הודעת טקסט למנכ"לית הנתבעת, לעוזרת האישית שלה ולב"כ הנתבעת, בצירוף צילום כתב העתירה הזרוק במכולת האשפה ומחה על ההתנהלות כלפיו, אך הנתבעת לא השיבה להודעה האמורה. לטענת התובע, לנתבעת אחריות אישית ושילוחית להתנהגות נציגיה, העולה כדי תקיפה ולשון הרע והוא עותר לפיצוי בסך של 4,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט. לכתב התביעה צורפו כתב העתירה; צילום הודעת הטקסט שנשלחה למנכ"לית הנתבעת; וחלק מפרוטוקול עדותה של מנכ"לית הנתבעת במסגרת ת"א 29564-05-15.
הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי יש לסלק את התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר יריבות ו/או היעדר עילה כנגד הנתבעת, מאחר ו"נציגי הנתבעת" כפי שמצוינים בכתב התביעה אינם נציגיה או מועסקים על ידה ואינם שלוחיה או כפופים לה, כי אם עובדים של חברת הניהול הפועלת בבניין המשרדים בו שוכנים משרדי הנתבעת. הנתבעת הכחישה את מרבית הנטען בכתב התביעה. נטען, כי ההליכים בהם מייצג התובע מנוהלים כנגד החברות הזרות Facebook, Inc ו- Facebook Ireland Limited (להלן: "החברות הזרות") וכי הנתבעת מוחזקת בעקיפין על ידי Facebook, Inc ואינה שלוחתה של חברת פייסבוק העולמית כך שאינה מוסמכת לקבל כתבי טענות עבור החברות הזרות, כפי שאף נמסר לתובע על ידי עמי ועוזרת המנכ"לית. עוד נטען, כי גם בשיחת הטלפון שהתקיימה בין התובע לב"כ הנתבעת הובהר לתובע כי לא ניתן להמציא לנתבעת כתבי בי-דין עבור החברות הזרות כך שאין מקום לביצוע מסירה פיזית של כתב העתירה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה ולכן נמסר לתובע שיפעל כהבנתו. הנתבעת מדגישה כי היא אינה בעלת דין בעתירה וכי מי שנטענים להיות נציגיה אינם עובדיה ולא פעלו על פי הוראותיה וכי הנתבעת אינה אחראית למעשיהם. לכתב ההגנה צורף פרוטוקול הדיון המלא כפי שהתקיים בבקשה למתן צו מניעה במסגרת ת"א 29564-05-15.
בדיון לפניי העידו התובע; גב' דיאלה ליפקה - טרום מתמחה במשרד התובע; ומר רועי בן דוד – מתמחה במשרד התובע.
התובע חזר בעדותו לפניי על האמור בכתב התביעה והוסיף, כי עמי נכח באירוע, ראה את ההתרחשות הנטענת ולא עשה דבר כדי לעצור אותה. התובע טען כי נציגי הנתבעת משתמשים בכוח פיסי למניעת מסירת כתבי טענות וזאת כדפוס פעולה. התובע חזר על בקשתו לחייב את הנתבעת במסירת פרטי התוקפים ולחילופין פרטי חברת הניהול הנטענת.
גב' ליפקה העידה, כי כאשר הגיעה לבניין על מנת לבצע מסירה של מסמך לחברה אחרת, אשר משרדיה שוכנים באותו בניין בו שוכנים משרדי הנתבעת, היא התקבלה בכניסה לבניין בסבר פנים יפות וניתנה לה הרשות לעלות למשרדי החברה ולבצע את המסירה.