ת"ק 44370-01-14 בן עמי נ' מאור

1. בפני תביעה להשבת דמי השתתפות בקייטנה, ששילם התובע עבור פעילות קיץ לילדו שהפעיל הנתבע, וזאת בשל אי שביעות רצונו מאופן התנהלות הקייטנה.

2. התובע הוא אב אשר רשם את בנו ביום 18.6.2013 ל"קייטנת חוויה" בקאנטרי הסתדרות ראשון לציון. הנתבע הינו המנהל והמפעיל של הקייטנה, אשר התקשר עם החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ (להלן: "ההסכם" ו/או "החברה"), בהסכם להפעלת קייטנה לעובדי מדינה.

3. אין מחלוקת כי החברה שיווקה את הקייטנה באתר האינטרנט שלה והתשלום הועבר ישירות אליה מאת התובע בכרטיס אשראי.

4. בפתח הדברים ובטרם אדון בתיק לגופו אציין כי כבר בכתב הגנתו (סעיפים 1-4) טען הנתבע להעדר יריבות בינו לבין התובע שכן המסגרת החוזית המחייבת היא בין התובע לחברה שכן התובע התקשר ישירות עם החברה ושילם ישירות לה וממילא "תמוה[ה] למה מר בן עמי תבע אותי במקום לבקש החזר ממועדון טוב שאליו הוא שילם ואני כפוף לחוזה התקשרות עם מועדון טוב ובמיוחד פרוט החזר תשלום ההמפורט בסעיף 13" ([במקור] סעיף 18 לכתב ההגנה).

הנתבע חזר על טענת חוסר היריבות גם בדיון שבפני.

התובע בענין זה טען כי לא היה מקום לתבוע את החברה כי היא לא נושאת באחריות.

אינני מקבלת את טענת חוסר היריבות אותה העלה הנתבע.

עיון בהזמנה ובהסכם של הנתבע עם החברה, שצורפו לכתב ההגנה, מעלה כי התובע הזמין ושילם בעבור הקייטנה ישירות לידי החברה ולא לידי הנתבע עצמו. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי הנתבע קיבל לידיו מאת החברה את מלוא השכר בעבור השתתפות בנו של התובע בקייטנה.

משטענותיו של התובע בגין תביעה זו מופנות כלפי אופן ניהול הקייטנה, כפי שיובהר להלן, הרי שעילת התביעה היא נגד הנתבע ולא כנגד החברה. לא יהיה בידי החברה להתייחס לטענות אלה, שכן מעמדה של החברה בענין זה הוא מעמד של "מתווך" בלבד, כאשר הנתבע הוא מנהל והמפעיל של הקייטנה והוא אחראי על עולם התכנים בה כעולה מההסכם שלו עם החברה וממילא אין מקום לטעון כי על התובע להפנות טענותיו כלפיה ולא כלפי הנתבע.

5. לגופו של עניין טען התובע כי מן הרגע הראשון הקייטנה אותה הפעיל וניהל התובע התנהלה בצורה "מחופפת, חובבנית, ומעין התנהלות של מהיד לפה ותו לא." בין היתר, טען התובע, כי על אף בקשותיו החוזרות ונשנות מעולם לא זכה לקבל תוכניה של הקייטנה המתארת את הפעילויות המוצעות ואת סדר היום, 2 מדריכים (של היום הראשון והרביעי) פוטרו בשל תפקודם הלקוי, כבר ביום הראשון הוא מצא את ילדו משוטט ללא השגחה וביום הרביעי מצא אותו בבריכה כאשר המדריכה האמורה להשגיח על הילדים, ישנה לה שנת ישרים והיה אף קשה להעירה, לאורך כל הימים בהם שהה בנו של התובע בקייטנה הילדים לא עסקו בשום פעילות מיוחדת ובוודאי לא בימי נושא כפי שהובטח על ידי הנתבע וכי במקום "שררה אנדרלמוסיה וחווסר וודאות, כמות גדולה של ילדים, מעט מדריכים שלא יודעים מימינם ומשמאלם ובעיקר חוסר ארגון משווע".

6. הנתבע מצדו הכחיש את המיוחס לו בכתב ההגנה. לשיטתו, תוכנית הקייטנה הוכנה מראש בכובד ראש ואושרה על ידי משרד החינוך תוך תאום עם המפעילים המדריכים וצוות הקאנטרי וכי כל תלונותיו של התובע קיבלו מענה מידי בסמוך לתלונה ולשביעות רצונו. בין היתר, המדריך עליו התלונן התובע כמאיים ואלים הוחלף במדריך אחר.