יצחק פור נ' טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ

רקע

במהלך שנת 2014 רכש התובע אצל חברת "סלקום ישראל בע"מ" (להלן: "חברת סלקום") קו טלפון מס' XXX (להלן: "הקו"). בתאריך 18.6.15 הגיש התובע כנגד חברת סלקום תביעה קטנה (בת"ק 41154-06-15) שבמסגרתה הוא עתר לחיובה בפיצויו בסך 33,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מניוד הקו לאדם אחר, מבלי שהוא נתן לה את הרשאתו לכך. במסגרת אותה תביעה אשר נדונה גם היא בפני בשעתה, טענה חברת סלקום כי מדובר במקרה בו היא עצמה היתה "החברה הננטשת" שכן החברה האחרת שקלטה את המנוי, חברת "טלזר 019" – היא הנתבעת בתיק המונח בפני כעת, היתה זו אשר ביצעה את הניוד בפועל, בעוד שלה עצמה לא היתה כל אפשרות למנעו. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באותה תביעה ונדרשתי לראיותיהם מהן למדתי כי חברת סלקום הודיעה לתובע על סיום שירותיה לקו הנדון באותו היום שבו נויד הקו לנתבעת ביוזמת האחרונה (29.3.15) וכי מיד עם פנייתו אליה ביום 9.6.15 באמצעות עורך דינו היא השיבה לו שעליו להפנות טענותיו אל "החברה הקולטת" (הנתבעת), סברתי (לאור הוראת סעיף 5 ל"תכנית מספור לעניין ניידות מספרים" שפורסמה באתר הרשמי של משרד התקשורת והיא מיושמת ומופעלת מכח שסמכות שר התקשורת לפי סעיף 5א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב- 1982 – "להלן: "תכנית ניידות מספרים"), כי דין אותה תביעה להידחות (ר' פסק הדין שניתן בתביעת התובע נגד חברת סלקום מיום 15.5.16).

בעקבות כך, ביום 18.6.16, הגיש התובע לבית המשפט את תביעתו על סך 20,000 ₪ כנגד הנתבעת בתיק זה. התובע עותר לחיוב הנתבעת לפצותו בסכום זה בגין "הוצאות משפט, אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש ותשלומים ששולמו על ידו לחברה".

טענות הצדדים

התובע אשר חזר וטען כי הקו נויד אל הנתבעת ללא הרשאתו, תיאר את הנסיבות בהן נתגלה לו דבר הניוד, כך: "...ניסיתי לגלוש עם הסים שהיה אצלי ולא הצלחתי, ניסיתי שוב ולא הצלחתי וחשבתי שהטלפון מקולקל, הוצאתי את הסים ושמתי בטלפון אחר ולא הצלחתי לגלוש. ראיתי שמשהו מוזר פה... אמרתי בוא נעשה משהו שטותי, חייגתי לקו, עונה לי ערבי מרמלה. אמרתי לו "שלום קוראים לי דוד", שאלתי לגבי אותו הקו, הוא אמר לי שמדובר באותו קו. שאלתי מה עושה הקו אצלו, אמרתי שיש לי אישור על רכישת הקו, הוא אומר שהנתבעת ניידה את הקו אליה... הם ניידו את הקו אליו מסלקום על דעת עצמם...".

הנתבעת, המאשרת כי הקו הנדון נויד מחברת סלקום אליה, טוענת להגנתה כי מדובר בניוד שנעשה בהתאם לבדיקת זיהוי על ידי הפעלת ציוד קצה המוחזק אצל מבקש הניוד, לאחר שנמצאה התאמה מלאה בפרטי הזיהוי - הכל בהתאם להוראת סעיף 4 לתכנית מספור לעניין ניידות מספרים – נוסח משולב, של משרד התקשורת. לטענתה, ממצאי בדיקתה את נסיבות הניוד במקרה זה הועברו אל התובע ונאמר לו כי הוא ככל הנראה נפל קרבן לעבירה שבוצעה על ידי מי שמצליחים, באופן שאין ביכולתה להסבירו, להערים על בדיקות הזיהוי שנקבעו על ידי משרד התקשורת בכך שהם מאתרים קו עם מספר קליט שאין בו פעילות ומניידים אותו באמצעות השבת פרטי קוד סודי שנשלח אל מכשיר הטלפון של המנייד כאילו הם אלה המחזיקים באותו הקו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי היא הבהירה לתובע שמדובר במקרה שיש להגיש בגינו תלונה למשטרה וכי גם היא עצמה פועלת לשם מיגור הונאות מן הסוג הזה. בכל הנוגע לטענות התובע בדבר הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניוד הקו, טוענת הנתבעת כי לא בכדי לא פרט הלה את נזקיו שכן לא נגרמו לו כאלה, מה עוד שהפסקת חיובו החודשי על ידי חברת סלקום אמורה היתה להוות אינדיקציה נוספת עבורו לניוד שבוצע.

מנכ"ל הנתבעת אשר הופיע מטעמה בבית המשפט, הציג בפני את טבלת הניודים של הקו הנדון והראה כי קו זה נוייד בחזרה על ידי הנתבעת אל חברת סלקום ביום 29.9.16, דהיינו בחלוף כ- 6 חודשים מאז בוצע הניוד נשוא התביעה.

לחלופין, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי הוראת סעיף 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פוטרת אותה מן האחריות לנזקים להם טוען התובע, בקבעה כי בעל רשיון שהוענקה לו חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין, אלא לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו וכן לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

דיון והכרעה

סעיף 4 ל"תכנית ניידות מספרים", קובע כי:

"(א)בעל רשיון קולט יברר, באופן סביר, עם מנוי המבקש להתנייד אליו, כי המנוי

הוא בעל הזכות במספר הטלפון נשוא הבקשה כדלקמן:

(1)בירור, בין היתר, באמצעות זיהוי המבקש ובדיקת הזיקה בין המבקש

לבין מספר הטלפון, לרבות באמצעות הצגת חשבון טלפון או הסכם