לופו נ' גרנד גינדי במושבה בע"מ

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצוי בגין נזקי נזילות ואיטום לדירתו ולדירת שכנו.

רקע ונסיבות המקרה:

1.התובע מר לופו, רכש מהנתבעת דירה בפרוייקט בנייה בפתח תקווה. הדירה נמסרה לחזקתו ביום 6/7/11. בסמוך לקבלת החזקה בדירה (28/7/11) ערך בה התובע בדיקה באמצעות חברת ""פלס" בדק בית בע"מ" ומצא ליקויי איטום בחלקים שונים בדירה. מאחר שמדובר היה בתקופת 'בדק', תיקנה הנתבעת את הליקויים באמצעות חברת "צוות לעניין", שעלותם הגיעה לכדי 32,994 ₪, בהם נשאה הנתבעת.

בין היתר בוצע בשנת 2013 תיקון של האיטום בחדר הרחצה של יחידת ההורים, בו פורקו הריצוף וקטע מחיפוי הקיר במקלחת וזאת לצורך איטום ברצפת הבטון.

לטענת התובע לאחר התיקון לא נעשה שימוש כלל באותה יחידת הורים וחדר הרחצה הצמוד לה, מאחר שסבתא רבא של התובע שהתגוררה באותה יחידה אושפזה לתקופה ארוכה, שלאחריה נפטרה.

בשנת 2015 נכנסו להתגורר בדירה שוכרים.

בדצמבר 2015 הודיע שכנו של התובע, שדירתו ממוקמת מתחת לדירת התובע, כי קיימים סימני רטיבות בדירתו שמקורם בדירת התובע. בנסיבות אלה פנה התובע לנתבעת בבקשה לתיקון הנזילה ונענה בשלילה מאחר שתמה תקופת הבדק. לטענת הנתבעת מאחר שמדובר ב'תקופת אחריות' לא עומדת לתובע זכות אוטומטית לתיקון הנזילה בידי הנתבעת, אלא עליו הנטל להוכיח כי מדובר בנזקים שבאחריות הנתבעת.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה לפיצוי התובע בגין עלויות תיקון הנזילה והאיטום בחדר הרחצה, שיפוי הוצאות שוכרי הדירה ולתיקון הנזקים בדירת שכנו המתגורר מתחתיו.

2.לטענת התובע, לאחר התיקונים שבוצעו בחדר הרחצה בשנת 2013 לא בוצעה הצפה של חדר הרחצה קודם לריצופו כדי לוודא שתיקוני האיטום צלחו. עוד לטענתו לא נעשה מאז שימוש באותו חדר רחצה ורק בסוף שנת 2015 משנכנסו דיירים חדשים להתגורר בדירה ועשו שימוש בחדר הרחצה התגלתה הנזילה. התובע הציג בדיקה של חברת שחר נזקי צנרת ממנה עולה כי מקור הנזילה מבעיות באיטום סביב חדר הרחצה ולא מדובר בנזקי צנרת. מכאן מבקש התובע לראות את הנתבעת כאחראית לליקוי באיטום ולנזקים כתוצאה ממנו. עוד הציג התובע בדיקת מהנדס מחברת ""פלס" בדק בית בע"מ" המאשרת טענתו.

לטענתו נכון להיום מאחר שהנתבעת מסרבת לתקן את הנזילות, הדיירים בדירה לא משתמשים בחדר הרחצה.

3.מנגד, טוענת הנתבעת כי מאחר שמדובר ב'תקופת אחריות' בשונה מ'תקופת בדק' הנטל על התובע להוכיח אחריותה וכי התובע לא הוכיח שמדובר בליקויים שמקורם בתכנון לקוי. עוד טוענת לשיהוי ניכר מיום סיום ביצוע בתיקונים בשנת 2013 ועד ליום פנייתו החוזרת של התובע בשנת 2015, שיש בו לנתק הקשר הסיבתי בין התיקונים לנזילות החדשות.

הנתבעת אף טוענת לסילוק התביעה על הסף מאחר שעל-פי הסכם המכר בכל תקלה או ליקוי בתקופת האחריות על התובע לפנות לקבלן המבצע. זאת ועוד, לטענתה ממילא במקרה זה בוצעו עבודות ו/או בדיקות בידי אינסטלטור פרטי מטעם התובע כשיש בכך להפקיע אחריותה לליקויים.

המחלוקת בין הצדדים היא אם הוכיח התובע אחריותה של הנתבעת לנזילה ולתוצאות נזקיה לדירת התובע ולדירת שכנו.

דיון ומסקנות:

4.אין מחלוקת כי הדירה נמסרה לתובע ביום 6/7/11 ולפיכך תקופת הבדק של 4 שנים הסתיימה קודם למועד הפנייה של התובע לנתבעת בדצמבר 2015. על-פי סע' 4(ג) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: החוק) ליקויים אלו נכללים באחריותה של הנתבעת (תקופה של 3 שנים לאחר 'תקופת הבדק'), אם מוכיח התובע מקור אי ההתאמה בתכנון, בעבודה או בחומרים שהם באחריות הנתבעת (סע' 4(א)(3) לחוק המכר דירות).