ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
|
43244-04-14
21/11/2014
|
בפני הרשמת הבכירה:
רביע ג'באלי
|
| - נגד - |
התובע:
יגאל צרימי
|
הנתבעת:
מי- נע חברת המים והביוב של נצרת עילית בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה על סכום של 30,000 ₪.
טענות התובע: התובע תבע סכום של 30,000 ובכתב תביעתו טען כי עילת התביעה החלה בשנת 1992 ונמשכת עד היום. לטענת התובע, קו הביוב ברחוב ליד ביתו נסתם, וכתוצאה מכך גינתו הופכת לבריכת ביוב. לדבריו, במשך שנים הוא הפך להיות "השומר" לפני סתימות, וכי גינתו לא מטופחת ומלאה בצחנה.
התובע פנה לנתבעת ב – 3 מכתבים, אך לא זכה למענה.
טענות הנתבעת: הנתבעת בקשה לדחות את התביעה בשל העדר יריבות, הנתבעת טענה כי היא החלה לפעול בתחום העיר עפולה החל מחודש 1/13, וכי החל ממועד זה קבלה את האחריות והסמכויות בכל הקשור לאספקת שירותי מים וביוב.
הנתבעת טענה כי בהתאם לסעיף 19 א' לחוק תאגידי מים וביוב, כל תביעה של התובע שהיתה קיימת נגד עירית עפולה, ממשיכה לעמוד בתוקפה נגד הרשות המקומית, ואינה מתייחסת לנתבעת. לפיכך טענה הנתבעת, כי ככל שלתובע עילת תביעה, עליו להפנות את טענותיו נגד עירית עפולה.
עוד בקשה הנתבעת לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שכן לגרסת התובע עילת התביעה התגבשה בשנת 1992.
עוד ביקשה הנתבעת לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בי דין שכן התובע הגיש תביעה זהה כנגד עירית עפולה, בגין אותה עילה ובהתאם לפסק הדין שניתן בענין זה, חויבה העיריה לשלם לתובע סך של 7,000 ₪.
הנתבעת צרפה לכתב ההגנה העתק מפסק הדין אשר ניתן ב – ת"ק 14080-08-10, ביום 16.2.11.
עוד טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח ולו ראשית ראיה כי התרחשו בשטחו סתימות ביוב מאז מתן פסק הדין.
הנתבעת טענה כי סכום התביעה מופרז והתובע לא פרט כיצד הגיע לסכום הנתבע.
ההליכים בתיק:
ביום 5/8/14 התקיים בפני דיוןבמעמד שני הצדדים ובתומו הוריתי על צירוף עיריית עפולה כנתבעת.