בלושטיין ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואח'

1.התובע הזמין יחד עם רעייתו טיסה שיצאה מת"א לברלין. לאחר שהתובע ורעייתו כבר עלו למטוס בשעה היעודה, הודיע הטייס על ביטול הטיסה וכל הנוסעים ירדו מהמטוס. רק לאחר 11 שעות עלו בני הזוג על טיסה שלקחה אותם ליעדם. לטענת התובע, טיסה זו היתה מיועדת לנופש של שלושה ימים (מיום 15.7.16 ועד ליום 18.7.16).

2.התובע הגיש תביעתו נגד חברת ישראייר היא הנתבעת 1, לטענת התובע היא היתה המארגנת של הנסיעה (להלן: "ישראייר") וכנגד נתבעת 2 חב' הדקה התשעים בע"מ שהיתה המשווקת של הנסיעה ונותנת שירותי סוכנות נסיעות (להלן: "הדקה התשעים"). הנתבעת 1 חברת ישראייר שלחה הודעת צד ג' כנגד "מפעיל הטיסה" חברת AIR BERLIN באמצעות נציגתה הולידיי טרוול (ישראל) בע"מ (להלן: "אייר ברלין").

3.התובע טען כי נוכח ביטול הטיסה ודחייתה ב-11 שעות, הוא ורעייתו הפסידו יום בילוי שלם בברלין (מתוך שלושה ימים). כמו כן, חדר המלון שנרכש ותמורתו שולמה מראש לא נוצל, ובנוסף נאלצו הוא ורעייתו להמתין בשדה התעופה במשך 11 שעות ללא מזון וללא שתייה עד הטיסה החלופית. לטענת התובע, הטיול שאליו יצא יחד עם רעייתו הסתיים במפח נפש ובקיצור משמעותי של הנופש. לטענת התובע, התנהלות ישראייר הפרה את סעיפים 6, 11, 15 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב – 2012 (להלן: "החוק").

4.לטענת ישראייר הטיסה הופעלה ע"י צד ג', דין התביעה להידחות מאחר ומדובר באירוע לא צפוי על פי סעיף 6 (ה) (1) לחוק. בהתאם למה שמסרה צד ג', קברניט הטיסה טרם ההמראה לא חש בטוב, ולפיכך הטיסה נדחתה עד אשר קברניט חלופי מגרמניה הגיע לארץ. צד ג' מסר לישראייר כי הנוסעים קיבלו על כך הודעה, קיבלו שירותי סיוע מלאים לרבות מזון ומשקאות ושהייה בבית מלון למעט נוסעים שביקשו לחזור לביתם. לטענת ישראייר, התובע לא פנה אליה בזמן אמת לא באופן ישיר ולא באמצעות הדקה ה-90 וכי אין לה כל שליטה על מטוסים של חברה אחרת. זאת ועוד, לטענת ישראייר היא לא שימשה כמארגן, היא לא שכרה את קיבולת המטוס, ולא הפעילה בעצמה את המטוס אלא רכשה כ-30 מקומות על הטיסה נשוא התביעה. חברת ישראייר שלחה הודעת צד ג' כאמור כנגד אייר ברלין מפעילת הטיסה.

5.הדקה ה-90 ששימשה כסוכנות נסיעות בעסקה נשוא התביעה, טענה כי טיב השירות באחריות הספק המעורב. לטענת הנתבעת, היא הביאה לידיעת התובע את פרטי הספק חברת ישראייר, אין לה כל שליטה או השפעה על השתלשלות העניינים בשדה התעופה, עיכוב הטיסה נעשה באחריות המפעיל אשר זהותו היתה ידועה לתובע לאורך כל העסקה, הנתבעת שימשה כסוכנת נסיעות באמצעותה נרכשו כרטיסי הטיסה ותו לא.

6.צד ג' אייר ברלין, איננה מכחישה את העובדות המפורטות בכתב התביעה, אלא שטוענת להגנתה כי בעת שהחלו ההכנות להמראה כשכל הנוסעים על המטוס, חש הקברניט ברע והודיע כי איננו יכול להטיס את המטוס ויש בכך משום סיכון חיי אדם. לטענתה, היא עשתה ככל שביכולתה על מנת לנסות ולאתר קברניט חלופי, על אף מאמציה לא הצליחה ונאלצה לבטל את הטיסה עד אשר הוטס קברניט אחר מגרמניה לישראל. לטענת אייר ברלין, מדובר בנסיבות בלתי צפויות שלא אפשרו לה להמשיך ולבצע את הטיסה, ולטענתה חלים בנסיבות העניין הוראות סעיף 6 (ה) (1) לחוק, ואין עליה לשלם כל פיצוי לתובע או לנוסעים אחרים.

7.לאחר ששמעתי את נציגי הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, דומה כי אין מחלוקת עובדתית ביחס לביטול הטיסה על פי האמור בכתב התביעה, אלא שנתבעת 1 מארגנת על פי הגדרתה בחוק וצד ג' מפעילת הטיסה על פי הגדרתה בחוק, טוענות ל"כוח עליון" או על פי הקבוע בסעיף 6 (ה) (1) לחוק כדלקמן:

"הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר שביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

8.למרבה הצער, צד ג' בחרה לא להתייצב עם נציג מוסמך של החברה אשר יכול להסביר לביהמ"ש את הנסיבות לאשורן בשל ביטול הטיסה לרבות אסמכתאות המאשרות נסיבות אלה. צד ג' אף לא שלח נציג כדין לדיון, אלא נציגה שאיננה עובדת בחברה ולא ברור מעמדה בעת הדיון. לפנים משורת הדין, ביהמ"ש התיר לה לומר את דבריה מתוך מחשבה כי אסמכתאות שלא צורפו לכתב ההגנה יכול ויצורפו בעת הדיון.

9.נציגת צד ג' המציאה אישור הנראה כתדפיס מסך, כאשר הכיתוב בו לא ברור למעט המילה "ILLNESS" , לא ברור היה לביהמ"ש מי ערך את הכיתוב, לאיזה נסיבות הוא מתייחס, וכיצד נערך כיתוב זה בתוכנה, והאם ניתן לערוך בו שינויים בדיעבד. לנציגת צד ג' לא היה כל הסבר בין היתר משום שאיננה עובדת החברה. מתוך האישור שהובא לעיוני ואשר לא צורף לכתב ההגנה, לא שוכנעתי כי מדובר באישור המתייחס לטייס ביום האירוע. לא הומצא אישור המניח את דעתי כי אכן מדובר היה במחלת טייס, איזו מחלה? מדוע לא צורף אישור רפואי בעת ביטול הטיסה או אחריה? לא הובא כל הסבר ע"י נציג מוסמך של החברה מה נעשה כדי לקצר את משך העיכוב בכדי למנוע את ביטול הטיסה, ובעצם לא הובאה כל ראיה על מנת להרים את נטל השכנוע כי מפעילת הטיסה חוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 6 (ה) (1) לחוק.