ת"ק 42499-02-14 קגן נ' טבע נאות בע"מ

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת לבטול עסקה מיום 23.11.13 בה רכשה זוג נעליים (להלן: "הנעליים") מחנות הנתבעת שבקניון עיר ימים בנתניה, ולחיוב הנתבעת בהשבת התמורה בסך של 480 ₪ בניכוי זיכוי בסך 163.29 ₪ שקיבלה מהנתבעת, דהיינו בסך של - 316.7 ₪ ששילמה התובעת לנתבעת עבור רכישת הנעליים. כך גם עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום סך של - 500 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לה.

בעדותה בבית המשפט תארה התובעת את השתלשלות האירועים בציינה הדברים הבאים:

"אני קניתי נעליים בחנות טבע נאות ב-23.11.13 והנעליים שרכשתי – ירד מהם הצבע באופן שכאשר נעלתי את הנעליים והייתי מוציאה את רגלי מהנעל, כל האצבעות שלי היו שחורות, כך זה היה במשך שבוע ימים כי כל יום נעלתי וחשבתי אולי זה הפסיק וזה לא הפסיק. לכן חזרתי לחנות של הנתבעת בסניף קניון עיר ימים בנתניה. עבור הנעליים שילמתי 480 ₪. כשחזרתי לחנות, הייתה אותה מוכרת והיא אמרה לי שאם אני רוצה, אני יכולה להחליף את הנעל שרכשתי בנעל אחרת עם דוגמא אחרת באותה חנות. הסכמתי, החזרתי את הנעליים שרכשתי ב-23.11.13 ובמקומן לקחתי נעליים אחרות של אותה חברה. עבור הנעליים האחרות, המחיר של הנעליים האחרות היה זול יותר, הן עלו 316 ₪ ונתנו לי זיכוי ל-163.29 ₪. לקחתי את הנעליים, נעלתי את הנעליים במשך כמה שבועות, כשלא כל יום אני נועלת את הנעליים אלה אבל נעלתי אותן במהלך כמס' שבועות ואז ראיתי שאנשים מסתכלים על הרגל שלי ושמתי לב שאחת הנעליים שהיא בצבע שחור, בצד שלה נפרם החיבור עם הסוליה ויוצאים חוטים שחורים. אני מגישה תמונה של הנעל כפי שצילמתי אותה ורואים שהחוטים הלבנים יוצאים החוצה ונפרמו מהסוליה, התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. לקחתי את הנעליים, חזרתי לחנות של הנתבעת והצגתי בפניה של המוכרת את הנעליים וזו אותה מוכרת שאצלה קניתי את הנעליים והיא אמרה לא יודעת איך זה קרה, אולי את השתמשת ודרכת עם הנעליים במים או נכנסת למים, אמרתי לה שלא היה גשם ולא נכנס מים ואין שום סימן של מים ומסרתי לה את הנעליים כי אמרה שתשלח את הנעליים למעבדה. השארתי לה את הנעליים ואחרי זמן מסוים, התקשרו אליי ואמרו לי שאני יכולה לחזור ולקחת את הנעליים. הגעתי לחנות, היא נתנה לי את הנעליים ונתנה לי מכתב של המפעל שלפי המכתב של המפעל, כלומר של המעבדה, הנעליים שלי באו במגע עם המים ולכן הם יכולים לתת לי הנחה לקנייה הבאה בשיעור של 20% מכל קניית נעל אחרת שארכוש אצלם. אמרתי למוכרת שהנעליים שלי לא באו במגע עם מים. אז היא אמרה שהיא לא יודעת, אלא שזה מה שכתבו לה מהמעבדה של המפעל. אני מבקשת שבית המשפט יפסוק להחזיר לי את הסכום של 316 ₪ שעלו לי הנעליים שלמעשה היה בהן פגם. כפי שציינתי, כשהחזרתי את הנעליים הראשונות, נתנו לי זיכוי בסכום כפי שציינתי לעיל. צירפתי לתביעה שלי את כל המסמכים המעידים ומאמתים את כל טענותיי. אני מגישה לבית המשפט חוות דעת של סנדלר שציין שהנעליים נקרעו מאחר והתפרים עשויים מחוט מאוד עבה והם שחתכו את הנעל כתוצאה מהליכה. המכתב מוגש ומסומן ת/2".

בחקירתה הנגדית על ידי נציג הנתבעת עמי מטלון לשאלה "לי נאמר על ידי המוכרת שמכרה לך את הנעליים בחנות שאת אמרת לה שכיבסת את הנעליים וחוץ מזה שסוג העבודה שלך הוא כזה שהנעל שלך נרטבת תוך כדי עבודה בעבודתך בבית חולים. האם כיבסת את הנעליים" השיבה "לא כיבסתי את הנעליים. אמרתי למוכרת שמפעם לפעם נעליים אחרות אני רוחצת את המדרסים שלהם אבל לא את הנעליים. אני לא עובדת בכלל בבית חולים. אני עובדת במלון ואני לא הולכת עם נעליים במים. אני מפקחת במלון על חדרים. אני עובדת במלון רמאדה בנתניה".

נציג הנתבעת, עמי מטלון ציין בעדותו בבית המשפט כדלקמן:

"אני מנהל תפעול של רשת חנויות הנתבעת ומנהל שירות לקוחות בנתבעת. לגבי העובדות, ביום 13.11.13 רכשה התובעת אצל הנתבעת נעליים מדגם אינבנט ב-480 ₪ בסניף הנתבעת בעיר ימים בנתניה. אני לא הייתי נוכח בחנות בעת שהתובעת רכשה את הנעליים באותו תאריך. בתאריך 25.11.13, הגיעה התובעת לסניף וטענה בפני מנהלת הסניף שהצבע יורד מהנעליים וביקשה שיחליפו אותן. אני לא הייתי באותו מעמד ואת זה אני יודעת מהמוכרת ששמה רבקה אשר תעיד היום בבית המשפט. התובעת קיבלה נעליים אחרות מדגם אוטגו שהם עולים 316.71 ₪ והיא קיבלה זיכוי בסכום היתרה. אני מציג את החשבונית עם הזיכוי – מוגשת ומסומנת נ/1. בתאריך 31.12.13, חודש ו-5 ימים אחרי זה, שבה התובעת לסניף וטענה כי הנעליים מדגם אוטגו נקרעו. הנעליים נשלחו למחלקת אבטחת איכות ונקבע כי הנעליים באו במגע עם מים ולכן לא ניתן להחליף כי זה לא במסגרת האחריות. למרות זאת הנתבעת הציעה לתובעת הנחה בשיעור של 20% לרכישת נעל חדשה והתובעת לא הסכימה. נאמר לי על ידי מנהלת החנות שהתובעת אמרה לה שהיא נוהגת לכבס את הנעליים וכמו כן מנהלת החנות ציינה בפני התובעת שמים יכולים לגרום נזק לנעליים".

בחקירתו הנגדית ע"י התובעת לשאלה "לא אמרו לי דבר כזה בחנות שלא ניתן ללכת עם נעליים ברחוב בזמן שיש גשם או משהו כזה. הרי זה נעלי חורף סגורות" השיב "מנהלת סניף הבהירה לתובעת כפי שהיא ציינה בפניי שאסור ללכת עם הנעליים במים. זה לא שאסור ללכת בגשם, אני לא יכול למדוד את כמות המים שיכולים להסב נזק לנעליים, מדובר באופן כללי שאסור שהנעליים יבואו במגע עם מים". לשאלה "אני לא הלכתי עם הנעליים במים. אני נעלתי את הנעליים לעבודה כפי שציינתי לך ואין שום סימן אפילו של מים על הנעליים והבאתי את הנעליים איתי היום לבית משפט ואני מראה לך אותן וכשהראתי את הנעליים הפגומות לרבקה, אז היא ציינה שהמעבדה כתבה כך לגבי מים אבל זה לא דעתה" השיב "אני מגיש את המכתב של טבע מעבדות – מוגש ומסומן נ/2". לשאלה "אני מראה לך את הנעל ואומרת לך שמים לא גורמים לכך שהחלק העליון של הנעל יפרד לגמרי מהסוליה שלמעשה צריך להיות אחוז בה" השיב "דבר כזה כמו שאני רואה בנעליים שלך ובתמונה שלך לא יכול לקרות אחרי חודש וסתם מעצמו".

עדה מטעם הנתבעת, רבקה גאן, העידה בבית המשפט בציינה כדלקמן:

"אני עובדת כמנהלת סניף בחנות הנתבעת בקניון עיר ימים בנתניה. בחודש נובמבר 2013 נכנסה אליי התובעת לסניף וביקשה שאעזור לה ברכישת נעליים. הראתי לה כמה דגמים ובסוף היא רכשה דגם איבנט בעלות של 480 ₪ שבין לבין הייתה לי אינטרקציה עם התובעת ושוחחנו והבנתי ממנה ששנתיים קודם לכן היא רכשה נעליים אצל הנתבעת והיה לה מאוד נוח ולכן היא חזרה לקנות נעליים אצל הנתבעת. היא אמרה לי את זה. היא אמרה לי גם כשיש ריח מהנעל, היא מכבסת את הנעל והיה לה נוח ובחיוך אמרתי לה שטבע נאות לא מתירה לכבס נעליים במים ואסור גם שהנעל תבוא במגע עם מים כי היא רכשה את הנעל מסוג איבנט ולכן אמרתי לה שאסור שהיא רוכשת יבוא במגע עם מים. היא יצאה מהחנות, הביאה מזומנים ושילמה עבור הנעליים שרכשה. אחרי שבועיים, היא הגיעה אליי לקופה והראתה לי את הנעל ואמרה שהצבע יורד ונמרח לה על עקב הנעל. מצאתי לנכון אפילו לא להתייעץ עם מנהל האזור כי ראיתי שהצבע יורד עד הרגל וחשוב לי לשמר את הלקוחות ולכן הצעתי לה להחליף לזוג אחר, חדש. הדגם שהיא ביקשה לא היה בסניף לא היה במידה שלה והזמנתי לה את זה מסניף החדש. הדגם שהיא הזמינה זה דגם של נעליים מסוג אוטגו. המחיר של הנעל אוטגו היה פחות ממחיר של הדגם אינבנט ולכן היא קיבלה זיכוי והיא קיבלה גם נעליים חדשות מסוג אוטגו וגם את הזיכוי. אחרי שבועיים או 3 שבועות מהיום שהיא קיבלה את הנעליים מהדגם החדש מסוג אוטגו, אני לא הייתי בסניף והייתה מוכרת אחרת והתובעת הגיעה לסניף והראתה לה את הנעל אוטגו בסניף וטענה שהנעל פגומה ואז המוכרת התקשרה אליי. כאשר היא תיארה לי את הנעל, ביקשתי שהיא תשאיר את הנעליים בסניף כדי שאראה וכך עשתה. למחרת, הגעתי לסניף, אני עובדת בנתבעת מעל שנה ופעם ראשונה שנתקלתי במקרה הזה. פתחתי את הנעל וראיתי כאילו מכבש עלה על הנעל. טלפנתי לתובעת ושאלתי אותה מה קרה לנעל, והיא אמרה אני לא יודעת ואני רק הבנתי ממנה שהיא עובדת במים. שאלתי אותה אם הנעל בא במגע עם מים ואמרה לי לא. היא אמרה לי שהיא לא מדברת עברית ושאדבר עם הבעל. בעלה לא מדבר כל כך עברית והוא דיבר איתי בטלפון, הוא אמר לי לא נעליים אחרות, רוצים כסף חזרה. אם לא, הם יגישו תביעה לבית משפט. הסברתי להם שאני צריכה לשלוח את הנעליים לבקרת איכות. הנעליים נשלחו לבקרת איכות ושם החליטו מה שהחליטו כפי שכתוב במסמך שהוגש לבית המשפט. התובעת נכנסה פעם נוספת לחנות, אני לא הייתי, הייתה מוכרת אחרת והתובעת התחילה לצלם והתקשרו אליי וביקשתי שישאלו מי זאת הגברת ונעניתי שזו התובעת ואז ביקשתי מהמוכרת שתיגש אליה ושתפסיק לצלם ושתצא מהחנות. אני גם דיברתי עם התובעת בטלפון, ושאלתי אותה למה היא מצלמת, אמרתי לה שתפסיק לצלם ותצא מהחנות".

בחקירתה הנגדית לשאלה "אני אומרת לך שכשראית את הנעל הפגומה שהבאתי לחנות, את כל הזמן דחפת אותי במילים כאלה "אולי את השתמשת במים ונכנסת עם הנעליים למים? אולי את עובדת במים?" ואני אומרת לך שאני לא השתמשתי עם הנעליים במים ואתם רק נתתם לי את המכתב שאני אקבל 20% הנחה" השיבה "לא אני נתתי לך את המכתב לגבי 20%. החברה רצתה לתת לך 20% הנחה על רכישת נעל". לשאלה "כשאני הייתי בחנות צילמתי עם פלאפון אני רציתי לראות איפה יש הודעה בחנות שאסור להשתמש עם נעליים בהליכה במים ושאלתי את המוכרת איפה יש הודעה שאסור לדרוך עם הנעליים במים ולא הייתה הודעה כזו" השיבה "הייתה הודעה".

לשאלה "אני אומרת לך שהודעות שהיו זה רק על הנחות במחירי נעליים והמוכרת הסבירה לי שיש מודעה קטנטונת גבוה מאוד תלויה בחנות באותיות קטנות מאוד שאסור להשתמש בנעליים במים וההודעות הגדולות על הנחה במכירה" השיבה "יש שילוט ברור מאוד, תלוי על מדף. גם אם לא היה שילוט, לי אישית הייתה שיחה על כך. היא הסבירה לי שהעבודה שלה במים. אז איך אני יודעת שאת עובדת בבית חולים?". לשאלה "אני אומרת לך שאני לא עובדת בבית חולים ואף פעם לא עבדתי בבית חולים אז איך את אומרת שאני עבדתי בבית חולים. אני עובדת במלון" השיבה "אני רק יודעת שאמרתי לך שאסור מגע עם מים. הנעליים שקנית זה נעליים לתקופת מעבר. זה לא לתקופת חורף. כולם הולכים עם הנעליים האלה גם בחורף כשיש גשם. הסוליה הזו שיש בנעליים זה כמו כפפה לרגל ואפשר ללכת גם בגשם, מוכרים את זה הכי הרבה".